Retour

Choulkhan Aroukh

Auteur : Yoseph Karo

Ecrit à Safed (1563). Le Choulhan Aroukh est un code de lois juives compilé par Yossef Caro au XVIe siècle.

Les lois présentées sont issues de la 2ème partie du Choulkhan Aroukh (Yoreh Déah), concernant le deuil.

Siman 335

מתי מבקרין החולה ואיזה חולים מבקרין וכיצד מתפללין עליו. ובו י' סעיפים:

מִצְוָה לְבַקֵּר חוֹלִים. הַקְּרוֹבִים וְהַחֲבֵרִים נִכְנָסִים מִיָּד; וְהָרְחוֹקִים, אַחַר ג' יָמִים. וְאִם קָפַץ עָלָיו הַחֹלִי, אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִכְנָסִים מִיָּד. (טוּר בְּקִצוּר מס' ת''ה לְהָרַמְבַּ''ן).

אֲפִלּוּ הַגָּדוֹל יֵלֵךְ לְבַקֵּר הַקָּטָן, וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם, וַאֲפִלּוּ בֶּן גִּילוֹ. וְכָל הַמּוֹסִיף הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ לוֹ. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּשׂוֹנֵא יָכוֹל לֵילֵךְ לְבַקֵּר חוֹלֶה (מהרי''ל קצ''ז), וְלֹא נִרְאֶה לִי, אֶלָּא לֹא יְבַקֵּר חוֹלֶה, וְלֹא יְנַחֵם הָאָבֵל שֶׁהוּא שׂוֹנְאוֹ, שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב שֶׁשָּׂמֵחַ לְאֵידוֹ, וְאֵינוֹ לוֹ אֶלָּא צַעַר, כֵּן נִרְאֶה לִי (ש''ס פ' כ''ג).

הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, לֹא יֵשֵׁב עַל גַּבֵּי מִטָּה, וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵא, וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסָל, אֶלָּא מִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב לְפָנָיו, שֶׁהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרַאֲשׁוֹתָיו. הַגָּה: וְדַוְקָא כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, דְּהַיּוֹשֵׁב גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹכֵב עַל הַמִּטָּה מֻתָּר לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא וְסַפְסָל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר''ן, וְכֵן נוֹהֲגִין).

אֵין מְבַקְּרִין הַחוֹלֶה בְּג' שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל יוֹם, מִפְּנֵי שֶׁכָּל חוֹלֶה, מֵקֵל עָלָיו חָלְיוֹ בַּבֹּקֶר, וְלֹא יָחוּשׁ לְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. וְלֹא בְּג' שָׁעוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל יוֹם, שֶׁאָז מַכְבִּיד עָלָיו חָלְיוֹ, וְיִתְיָאֵשׁ מִלְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. וְכָל שֶׁבִּקֵּר וְלֹא בִּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, לֹא קִיֵּם הַמִּצְוָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ''ן).

כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, אִם מְבַקֵּשׁ לְפָנָיו, יָכוֹל לְבַקֵּשׁ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּרְצֶה. וְאִם מְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, לֹא יְבַקֵּשׁ אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

יִכְלֹל אוֹתוֹ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֹּאמַר: הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְשַׁבָּת אוֹמֵר: שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא.

אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיִּתֵּן דַּעְתּוֹ עַל עִנְיָנָיו, אִם הִלְוָה אוֹ הִפְקִיד אֵצֶל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים הִלְווּ אוֹ הִפְקִידוּ אֶצְלוֹ, וְאַל יִפְחַד מִפְּנֵי זֶה מֵהַמָּוֶת.

אֵין מְבַקְּרִין לֹא לְחֹלִי מֵעַיִם וְלֹא לְחֹלִי הָעַיִן וְלֹא לְחֹלִי הָרֹאשׁ. וְכֵן כָּל חֹלִי דְּתָקִיף לֵיהּ עָלְמָא וְקָשֶׁה לֵיהּ דִּבּוּרָא אֵין מְבַקְּרִין אוֹתוֹ בְּפָנָיו, אֶלָּא נִכְנָסִין בַּבַּיִת הַחִיצוֹן וְשׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בּוֹ אִם צְרִיכִין לְכַבֵּד וְלִרְבֹּץ לְפָנָיו, וְכַיּוֹצֵא בוֹ, וְשׁוֹמְעִין צַעֲרוֹ וּמְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים.

מְבַקְּרִין חוֹלֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

בְּחוֹלֵי מֵעַיִם אֵין הָאִישׁ מְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה, אֲבָל הָאִשָּׁה מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָאִישׁ. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּבֵיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם שֶׁבָּעִיר שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים (נ''י פֶּרֶק י''נ), וְכֶן נָהֲגוּ לְבָרֵךְ חוֹלִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לִקְרֹא לָהֶם שֵׁם חָדָשׁ, כִּי שִׁנּוּי הַשֵּׁם קוֹרֵעַ גְּזַר דִּינוֹ. נִחוּם אֲבֵלִים, קוֹדֵם לְבִקּוּר חוֹלִים (כָּל בּוֹ).

Siman 336

דיני הרופא. ובו ג' סעיפים:

נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת. וּמִצְוָה הִיא. וּבִכְלַל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הוּא. וְאִם מוֹנֵעַ עַצְמוֹ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיְּרַפְּאֶנּוּ, שֶׁלֹּא מִן הַכֹּל אָדָם זוֹכֶה לִהִתְרַפְּאוֹת. וּמִיהוּ לֹא יִתְעַסֵק בִּרְפוּאָה אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בָּקִי, וְלֹא יְהֵא שָׁם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים. וְאִם רִפֵּא שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין, חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין, אֲפִלּוּ אִם הוּא בָּקִי. וְאִם רִפֵּא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין, וְטָעָה וְהִזִּיק, פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְאִם הֵמִית, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁשָּׁגַג, גּוֹלֶה עַל יָדוֹ.

הָרוֹפֵא, אָסוּר לִטֹּל שְׂכַר הַחָכְמָה וְלִמּוּד, אֲבָל שְׂכַר הַטֹּרַח וְהַבַּטָּלָה, מֻתָּר.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ סַמָּנִים, וַחֲבֵרוֹ חוֹלֶה וְצָרִיךְ לָהֶם, אָסוּר לוֹ לְהַעֲלוֹת בִּדְמֵיהֶם יוֹתֵר מִן הָרָאוּי. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ פָּסְקוּ לוֹ בִּדְמֵיהֶם הַרְבֵּה, מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה שֶׁלֹּא מָצְאוּ סַמָּנִין אֶלָּא בְּיָדוֹ, אֵין לוֹ אֶלָּא דְּמֵיהֶן. אֲבָל אִם הִתְנָה בִּשְׂכַר הָרוֹפֵא הַרְבֵּה, חַיָּב לִתֵּן לוֹ, שֶׁחָכְמָתוֹ מָכַר לוֹ וְאֵין לוֹ דָּמִים. הַגָּה: וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה עָלָיו לְרַפְּאוֹתוֹ; שֶׁכָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה דְּרַמְיָא אַכֻּלֵּי עָלְמָא, אִם נִזְדַּמְּנָה לְאֶחָד וְלֹא רָצָה לְקַיְּמָהּ אֶלָּא בְּמָמוֹן, אֵין מוֹצִיאִין הַמָּמוֹן מִיָּדוֹ, וְלֹא מַפְקִיעִין מִיָּדוֹ חִיּוּב שֶׁלָּהֶן (טוּר).

Siman 337

חולה שמת לו מת. ובו סעיף אחד:

חוֹלֶה שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, אֵין מוֹדִיעִין אוֹתוֹ, שֶׁמָּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו. וְאֵין קוֹרְעִין חֲלוּקוֹ, וְאֵין בּוֹכִין, וְאֵין מַסְפִּידִין בְּפָנָיו, שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר לִבּוֹ; וּמַשְׁתִּיקִין אֶת הַמְנַחֲמִין מִפָּנָיו.

Siman 338

וידוי החולה וכיצד אומרים לו. ובו ב"ס:

נָטָה לָמוּת, אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֶּה, וְאוֹמְרִים לוֹ: הַרְבֵּה הִתְוַדּוּ וְלֹא מֵתוּ, וְהַרְבֵּה שֶׁלֹּא הִתְוַדּוּ, מֵתוּ, וּבְשָׂכָר שֶׁאַתָּה מִתְוַדֶּה אַתָּה חַי, וְכָל הַמִּתְוַדֶּה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת בְּפִיו, יִתְוַדֶּה בְּלִבּוֹ. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: אֱמֹר: מִיתָתִי תְּהֵא כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי (טוּר). וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים אֵין אוֹמְרִין לוֹ בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, וְלֹא בִּפְנֵי נָשִׁים, וְלֹא בִּפְנֵי קְטַנִּים, שֶׁמָּא יִבְכּוּ וְיִשְׁבְּרוּ לִבּוֹ.

סֵדֶר וִדּוּי שְׁכִיב מֵרַע: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁרְפוּאָתִי וּמִיתָתִי בְּיָדְךָ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּרַפְּאֵנִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְאִם אָמוּת, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, וְתֵן חֶלְקִי בְּגַן עֵדֶן, וְזַכֵּנִי לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוֹן לַצַּדִּיקִים. וְאִם רוֹצֶה לְהַאֲרִיךְ כְּוִדּוּי יוֹם כִּפּוּר, הָרְשׁות בְּיָדוֹ (כָּל בּוֹ).

Siman 339

דיני הגוסס (ואמירת צידוק הדין) ומה הם הסימנים היפים [מהסימנים נשמטו בשו"ע ונמצאו בטור יו"ד ע"ש]. ובו ה"ס:

הַגּוֹסֵס, הֲרֵי הוּא כְּחַי לְכָל דְּבָרָיו. אֵין קוֹשְׁרִין לְחָיָיו, וְאֵין סָכִין אוֹתוֹ, וְאֵין מְדִיחִין אוֹתוֹ, וְאֵין פּוֹקְקִין אֶת נְקָבָיו, וְאֵין שׁוֹמְטִין הַכַּר מִתַּחְתָּיו, וְאֵין נוֹתְנִין אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי חוֹל, וְלֹא עַל גַּבֵּי חַרְסִית וְלֹא עַל גַּבֵּי אֲדָמָה, וְאֵין נוֹתְנִין עַל כְּרֵסוֹ, לֹא קְעָרָה, וְלֹא מַגְרֵפָה, וְלֹא צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם, וְלֹא גַּרְגִּיר שֶׁל מֶלַח, וְאֵין מַשְׁמִיעִין עָלָיו עֲיָרוֹת, וְאֵין שׂוֹכְרִין חֲלִילִין וּמְקוֹנְנוֹת, וְאֵין מְעַמְּצִין עֵינָיו עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. וְכָל הַמְּעַמֵּץ עִם יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים. וְאֵין קוֹרְעִין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מַסְפִּידִין עָלָיו, וְלֹא מַכְנִיסִין עִמּוֹ אָרוֹן לַבַּיִת, עַד שֶׁיָּמוּת. וְאֵין פּוֹתְחִין עָלָיו בְּצִדּוּק הדִּין, עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין חוֹצְבִין לוֹ קֶבֶר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, עַד אַחַר שֶׁיָּמוּת (ריב''ש סִימָן קי''ד). אָסוּר לַחֲצֹב שׁוּם קֶבֶר לִהְיוֹת פָּתוּחַ עַד לְמָחָר שֶׁלֹּא יִקְבְּרוּ בּוֹ הַמֵּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְיֵשׁ סַכָּנָה בַּדָּבָר (רַבֵּנוּ יְרוּחָם בְּשֵׁם הר''י הֶחָסִיד זַ''ל). וְכֵן אָסוּר לִגְרֹם לַמֵּת שֶׁיָּמוּת מְהֵרָה, כְּגוֹן מִי שֶׁהוּא גּוֹסֵס זְמַן אָרֹךְ וְלֹא יוּכַל לְהִפָּרֵד, אָסוּר לְהִשָּׁמֵט הַכַּר וְהַכֶּסֶת מִתַּחְתָּיו, מִכֹּחַ שֶׁאוֹמְרִין שֶׁיֵּשׁ נוֹצוֹת מִקְצָת עוֹפוֹת שֶׁגּוֹרְמִים זֶה וְכֵן לֹא יְזִיזֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ. וְכֵן אָסוּר לָשׂוּם מַפְתְּחוֹת ב''ה תַּחַת רֹאשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּפָּרֵד. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם דָּבָר שֶׁגּוֹרֵם עִכּוּב יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ סָמוּךְ לְאוֹתוֹ בַּיִת קוֹל דּוֹפֵק, כְּגוֹן חוֹטֵב עֵצִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ מֶלַח עַל לְשׁוֹנוֹ וְאֵלּוּ מְעַכְּבִים יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ, מֻתָּר לַהֲסִירוֹ מִשָּׁם, דְּאֵין בָּזֶה מַעֲשֶׂה כְּלָל, אֶלָּא שֶׁמֵּסִיר הַמּוֹנֵעַ (הַכֹּל בְּהַגָּהַת אַלְפָסִי פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין).

מִי שֶׁאָמְרוּ לוֹ: רָאִינוּ קְרוֹבְךָ גּוֹסֵס הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים, צָרִיךְ לְהִתְאַבֵּל עָלָיו. דְּוַדַּאי כְּבָר מֵת.

אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין עִם יְצִיאַת נְשָׁמָה, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְדַיַּן אֱמֶת, קוֹרֵעַ הָאָבֵל.

כֵּיוָן שֶׁנָּטָה אָדָם לָמוּת, אֵין רַשָּׁאִין לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא נַפְשׁוֹ וְהוּא יְחִידִי. וּמִצְוָה לַעֲמֹד עַל הָאָדָם יְצִיאַת נְשָׁמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת, כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ וְגו' (תְּהִלִּים מ''ט, יא) (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי שָׁם).

מִנְהָג לִשְׁפֹּךְ כָּל הַמַּיִם שְׁאוּבִים שֶׁבִּשְׁכוּנַת הַמֵּת.

Siman 340

ענין הקריעה שיעורה ומקומה ועל מי קורעין ובאיזה זמן קורעין. ובו ל"ט סעיפים:

מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, וְהוּא מֵהַמֵּתִים שֶׁרָאוּי לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם, חַיָּב לִקְרֹעַ עָלָיו. וְצָרִיךְ שֶׁיִּקְרַע מְעֻמָּד; וְאִם קָרַע מְיֻשָּׁב, לֹא יָצָא, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרֹעַ (טוּר בְּשֵׁם רי''ץ גֵּאוּת וְהָרֹא''שׁ וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וּבֵית יוֹסֵף לְדַעַת ראב''ד ורי''ף וְרַמְבַּ''ן וּמָרְדְּכַי פא''מ). וּלְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִקְרֹעַ קֹדֶם שֶׁיִּסְתֹּם פְּנֵי הַמֵּת. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סמ''ק).

מְקוֹם הַקְּרִיעָה, בְּכָל מָקוֹם בְּבֵית הַצַּוָּאר לְפָנָיו; אֲבָל אִם קָרַע לְאַחֲרָיו, אוֹ בְּשׁוּלֵי הַבֶּגֶד (טוּר) אוֹ מִן הַצְּדָדִין, לֹא יָצָא. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיּוֹצֵא אִם קוֹרֵעַ בְּשׁוּלֵי הַבֶּגֶד, וְכֵן נָהֲגוּ לְהָקֵל לִקְרֹעַ בְּשׁוּלֵי הַבֶּגֶד, (אֵלּוּ מִנְהָגִים תִּמְצָא בִּסְמַ''ק ובמהרי''ו וּבְחִדּוּשֵׁי אֲגֻדָּה וּבְכָל בּוֹ), כְּשֶׁקּוֹרְעִין עַל שְׁאָר מֵתִים שֶׁאֵינָן מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶם; אֲבָל עַל הַמֵּתִים שֶׁהֵם קְרוֹבָיו, וּמִתְאַבְּלִים עֲלֵיהֶם, אֵינוֹ יוֹצֵא בִּקְרִיעָה זוֹ וְצָרִיךְ לִקְרֹעַ בְּבֵית הַצַּוָּאר, וְכֵן נָהֲגוּ.

שִׁעוּר קְרִיעָה, טֶפַח. וְאִם קָרַע עַל מֵת, וּבָא לְהוֹסִיף בְּאוֹתָהּ קְרִיעָה עַל מֵת אַחֵר, אִם אַחַר ז', סָגֵי בְּכָל שֶׁהוּא. וְאִם הוּא בְּתוֹךְ ז', צָרִיךְ טֶפַח. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, אֲפִלּוּ אַחַר ז', קוֹרֵעַ עַד שֶׁיְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ.

כְּשֵׁם שֶׁקּוֹרֵעַ עַל קְרוֹבוֹ שֶׁמִּתְאַבֵּל עָלָיו, כָּךְ קוֹרֵעַ בִּפְנֵי קְרוֹבוֹ עַל מֵת שֶׁמֵּת לִקְרוֹבוֹ, כֵּיצַד, הֲרֵי שֶׁמֵּת בֶּן בְּנוֹ אוֹ אֲחִי בְּנוֹ אוֹ אֵם בְּנוֹ, חַיָּב לִקְרֹעַ בִּפְנֵי בְּנוֹ. וְכֵן קוֹרֵעַ עַל חָמִיו וַחֲמוֹתוֹ. וְהָאִשָּׁה קוֹרַעַת עַל חָמִיהָ וַחֲמוֹתָהּ. וְאֵין נוֹהֲגִין עַכְשָׁו כֵּן, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סי' שע''ד לְעִנְיַן אֲבֵלוּת.

הָעוֹמֵד בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה שֶׁל אִישׁ, אוֹ אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל, חַיָּב לִקְרֹעַ (טוּר בְּשֵׁם רַמְבַּ''ן וּבֵית יוֹסֵף אַף לְדַעַת רַשִׁ''י). וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים עָשָׂה עֲבֵרָה לְתֵאָבוֹן, אוֹ שֶׁמַּנִּיחַ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה בִּשְׁבִיל טֹרַח. הַגָּה: אֲבָל רָגִיל לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה, אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו (מָרְדְּכַי סוֹף מ''ק). וְכָל שֶׁכֵּן עַל מוּמָר (לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים) (שָׁם וּפוֹסְקִים וְכֵן מוּכָח מִשַּׁ''ס פי' נִגְמַר הַדִּין וְכַמָּה דּוּכְתֵי). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמּוּמָר שֶׁנֶּהֱרַג בִּידֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים, מִתְאַבְּלִין עָלָיו (הַגָּהַת אֲשֵׁרִ''י פֶּרֶק א''מ ואוֹר זָרוּעַ). וְכֵן מוּמָר קָטָן שֶׁהֵמִיר עִם אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, דְּהָוֵי כְּאָנוּס (מָרְדְּכַי ה''א בְּשֵׁם ר''י וּמְבִיאוֹ בֵּית יוֹסֵף סִימָן שמ''ה) וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין מִתְאַבְּלִין, וְכֵן עִקָּר (שָׁם בְּשֵׁם ר''ח). הַפּוֹרְשִׁים מִדַּרְכֵי צִבּוּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶם, מִתְאַבְּלִין עַל בְּנֵיהֶם (אוֹר זָרוּעַ). וְע''ל סִימָן שמ''ה.

עַל אָדָם כָּשֵׁר, שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד עַל שׁוּם עֲבֵרָה וְלֹא עַל שׁוּם בִּטּוּל מִצְוָה, וְלֹא סַנֵי שׁוּמְעָנֵיהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָמַד בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה, חַיָּב לִקְרֹעַ עָלָיו; וְהוּא שֶׁעוֹמֵד שָׁם בֵּין מִיתָה לִקְבוּרָה; וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים פְּטוּרִים מִקְּרִיעָה זוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין חַיָּב לִקְרֹעַ עַל אָדָם כָּשֵׁר, אֶלָּא אִם כֵּן עוֹמֵד עָלָיו בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה; אֲבָל חַיָּב לִבְכּוֹת וּלְהִתְאַבֵּל עָלָיו (ר''ן פ' הָאוֹרֵג וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק י''א בְּשֵׁם רַאַבִיָ''ה), וְכֵן נָהֲגוּ לְהָקֵל.

עַל חָכָם וְעַל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ דְּבַר הֲלָכָה בְּכָל מָקוֹם וְאוֹמְרָהּ, קוֹרְעִין עָלָיו אֲפִלּוּ לְאַחַר קְבוּרָה, בְּיוֹם שְׁמוּעָה, אִם הוּא תּוֹךְ ל' יוֹם. וְקוֹרֵעַ עָלָיו בִּשְׁעַת הֶסְפְּדוֹ. לֹא קָרַע בְּיוֹם שְׁמוּעָה, וּכְבָר עָבַר זְמַן הֶסְפְּדוֹ, וְלֹא קָרַע, שׁוּב אֵינוֹ קוֹרֵעַ (כָּךְ מַשְׁמָע בַּטּוּר וּבְבֵית יוֹסֵף). וְקוֹרְעִין עָלָיו עַד שֶׁמְּגַלִּין אֶת לִבָּם. וּכְבָר נָהֲגוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם לִקְרֹעַ זֶה עַל זֶה טֶפַח, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שָׁוִים, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם מְלַמֵּד אֶת חֲבֵרוֹ. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין קוֹרְעִין עַל חָכָם, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא רַבּוֹ אוֹ שֶׁיּוֹדְעִין מִשְּׁמוּעוֹתָיו שֶׁחִדֵּשׁ, דְּהַיְנוּ רַבּוֹ, (הָרֹא''שׁ והגמי''י בְּשֵׁם הר''מ), וְכֵן נָהֲגוּ לְהָקֵל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ.

עַל רַבּוֹ שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ מִמֶּנּוּ; אִם מִקְרָא, מִקְרָא; וְאִם מִשְׁנָה, מִשְׁנָה; אִם גְּמָרָא, גְּמָרָא; קוֹרֵעַ כָּל בְּגָדָיו עַד שֶׁמְּגַלֶּה לִבּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא טֶפַח, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ מִשְּׁמוּעָה רְחוֹקָה, קוֹרֵעַ עָלָיו לְעוֹלָם. וְאִם לֹא לָמַד רֹב חָכְמָתוֹ מִמֶּנּוּ, אֵינוֹ קוֹרֵעַ עָלָיו, אֶלָּא כְּדִין שְׁאָר מֵתִים שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ לֹא לָמַד מִמֶּנּוּ אֶלָּא דָּבָר אֶחָד, בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל, קוֹרֵעַ עָלָיו. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּקֶרַע שֶׁעַל רַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מֻבְהָק, נָמֵי אֵינוֹ מִתְאַחֶה (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא''שׁ וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ''י וְתוֹסָפוֹת והר''ן). תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּיַחַד וּמַקְשִׁים וּמְפָרְקִין זֶה לָזֶה וְלוֹמְדִים בְּיַחַד, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּינָן כְּרַב שֶׁאֵינוֹ מֻבְהָק, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּינָן כְּרַב מֻבְהָק (אֵלּוּ שֵׁנִי הַסְבָרוֹת בַּטּוּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין צְרִיכִין לִקְרֹעַ אֶלָּא עַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ רֹב חָכְמָתוֹ, אֲבָל חֲבֵרִים הַלּוֹמְדִים זֶה עִם זֶה, אוֹ שֶׁהֵאִיר עֵינָיו בְּדָבָר אֶחָד, אֵינוֹ אֶלָּא חֻמְרָא בְּעָלְמָא, וְהֵיכָא דְּנָהוּג נָהוּג, וְהֵיכָא דְּלֹא נָהוּג לֹא נָהוּג, וְאֵין מוֹרִין כֵּן. (מָרְדְּכַי ה''א בְּשֵׁם הַשְּׁאִלְתּוֹת והגמ''יי בְּשֵׁם הר''מ), וְלָכֵן נָהֲגוּ לְהָקֵל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ.

עַל כָּל הַמֵּתִים, קוֹרֵעַ עָלָיו טֶפַח בַּבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן, וְדַיּוֹ. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, קוֹרֵעַ כָּל בְּגָדָיו, אֲפִלּוּ הוּא לָבוּשׁ י', עַד שֶׁמְּגַלֶּה לִבּוֹ. וְאִם לֹא קָרַע כָּל בְּגָדָיו, לֹא יָצָא, וְגוֹעֲרִים בּוֹ, וְכָל זְמַן שֶׁאוֹתוֹ הַבֶּגֶד עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: קְרַע, אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים.

אֲפַרְקְסוּתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרֹעַ, יֵשׁ מְפָרְשִׁין שֶׁהוּא בֶּגֶד הַזֵּעָה הַדָּבוּק לִבְשָׂרוֹ, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים דְּהַיְנוּ בֶּגֶד הָעֶלְיוֹן שֶׁקּוֹרִין קאפ''ה; וּפָשַׁט הַמִּנְהָג שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הקאפ''ה עַל שׁוּם מֵת, אֲפִלּוּ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, וְלִקְרֹעַ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ גַּם הֶחָלוּק שֶׁקּוֹרִין קאמיז''ה (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם רַבּוֹתָיו הַפּוֹסְקִים וסמ''ק לְפי' הֶעָרוּךְ). הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין כֵּן, אֶלָּא אֵין קוֹרְעִין הֶחָלוּק שֶׁל פִּשְׁתָּן שֶׁהוּא בֶּגֶד הַזֵּעָה, וְלֹא הַסַּרְבָּל הָעֶלְיוֹן; אֲבָל שְׁאָר בְּגָדָיו, קוֹרֵעַ בְּאָבִיו וְאִמּוֹ; וּבִשְׁאָר מֵתִים, הַמַּלְבּוּשׁ הָעֶלְיוֹן תַּחַת הַסַּרְבָּל (סמ''ג בְּשֵׁם רַבּוֹתֵינוּ הַצָרְפָתִים).

אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה שָׁוִים לְעִנְיַן קְרִיעָה, אֶלָּא שֶׁהָאִשָּׁה קוֹרַעַת הַתַּחְתּוֹן וּמַחֲזִירָתוֹ לְאַחֲרֶיהָ, וְחוֹזֶרֶת וְקוֹרַעַת הָעֶלְיוֹן.

עַל כָּל הַמֵּתִים, אִם רָצָה מַנִּיחַ שְׂפַת הַבֶּגֶד שְׁלֵמָה, וְקוֹרֵעַ מֵהַשָּׂפָה וּלְמַטָּה. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, צָרִיךְ לִקְרֹעַ כָּל הַשָּׂפָה. (וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף עַל שְׁאָר מֵתִים צָרִיךְ לִקְרֹעַ הַשָּׂפָה (מָרְדְּכַי), וְכֵן נוֹהֲגִין (מהרי''ו סִימָן ו').

עַל כָּל הַמֵּתִים יֵשׁ לוֹ לִקְרֹעַ בִּפְנִים, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי אָדָם, לְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹ לְהַכְנִיס יָדוֹ בִּפְנִים, וְקוֹרֵעַ בְּצִנְעָא. אֲבָל עַל אָבִיו (וְאִמּוֹ), אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא מִבַּחוּץ, בִּפְנֵי כָּל אָדָם.

עַל כָּל הַמֵּתִים, רָצָה קוֹרֵעַ בַּיָּד, רָצָה קוֹרֵעַ בִּכְלִי. עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, בַּיָּד. עַל כָּל הַמֵּתִים, אִם בָּא לְהַחֲלִיף תּוֹךְ ז' יָמִים, מַחֲלִיף וְאֵינוֹ קוֹרֵעַ. עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, אִם מַחֲלִיף תּוֹךְ ז', קוֹרֵעַ כָּל הַבְּגָדִים שֶׁהוּא מַחֲלִיף, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם, כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן. עַל כָּל הַמֵּתִים יָכוֹל לְהַחֲזִיר קִרְעוֹ לְאַחֲרָיו תּוֹךְ שִׁבְעָה, אֲבָל לֹא בְּאָבִיו וְאִמּוֹ (רַבֵּנוּ יְרוּחָם בְּשֵׁם הָרַאֲבַ''ד).

עַל כָּל הַמֵתִים, שׁוֹלֵל (פי' תּוֹפֵר תְּפִירָה בִּלְתִּי שָׁוָה) לְאַחַר ז', וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאֵין חִלּוּק אִם פָּגַע בָּהֶם הָרֶגֶל אוֹ לֹא (הגמ''יי בְּשֵׁם רַאַבִיָ''ה). עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, שׁוֹלֵל לְאַחַר ל' יוֹם, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. וְהָאִשָּׁה שׁוֹלֶלֶת לְאַלְתַּר, מִפְּנֵי כְּבוֹדָהּ. הַגָּה: וְכָל זְמַן שֶׁאָסוּר לִשְׁלֹל, אֲפִלּוּ לְחַבֵּר רֹאשׁ הַקְּרִיעָה עַל יְדֵי מַחַט, אָסוּר. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחְמִיר אֲפִלּוּ עַל שְׁאָר מֵתִים, שֶׁלֹּא לִשְׁלֹל תּוֹךְ ל', וְאָז אֲפִלּוּ רֹאשׁ הַקְּרִיעָה אָסוּר לְחַבֵּר עַל יְדֵי מַחַט (מהרי''ו סִימָן ו').

עַל כָּל הַמֵּתִים, אִם רָצָה חוֹלֵץ כָּתֵף. עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, חַיָּב לַחֲלֹץ כָּתֵף וְהוֹלֵךְ כָּךְ לִפְנֵי הַמִּטָּה, עַד שֶׁיִּקָּבֵר. וְאִם הַבֵּן אָדָם גָּדוֹל, וְאֵין כְּבוֹדוֹ שֶׁיֵּלֵךְ חֲלוּץ כָּתֵף, אֵין צָרִיךְ לַחֲלֹץ.

נָשִׂיא דּוֹמֶה לְאָב, לַחֲלִיצַת כָּתֵף, וְלִקְרֹעַ מִבַּחוּץ, וּלְאִחוּי. כָּל הַקּוֹרְעִים עַל חָכָם שֶׁמֵּת, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִירוּ פְּנֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה, שׁוֹלְלִין וּמְאַחִין לְמָחָר. וְחָכָם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ, שׁוֹלֵל בּוֹ בַּיּוֹם, וּמְאַחֶה לְמָחָר. וְעַל נָשִׂיא וְעַל רַבּוֹ מֻבְהָק, שׁוֹלֵל לְמָחָר וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. עַל חָכָם, חוֹלֵץ מִיָּמִין. וְעַל אַב בֵּית דִּין, מִשְּׂמֹאל. וְעַל נָשִׂיא, מִכָּאן וּמִכָּאן. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ וְעַל רַבּוֹ מֻבְהָק, רָצָה מִכָּאן רָצָה מִכָּאן, וְאִם רָצָה, חוֹלֵץ שְׁתֵּיהֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּעַכְשָׁיו בַּזְּמַן הַזֶּה לֹא נָהֲגוּ לַחֲלֹץ כָּתֵף כְּלָל (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם ר''י), וְכֵן נוֹהֲגִין הָאִדָּנָא.

עַל כָּל הַמֵּתִים, אִם לֹא שָׁמַע אֶלָּא לְאַחַר ל' יוֹם, אֵינוֹ קוֹרֵעַ. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ חָלוּק וְנִזְדַּמֵּן לוֹ תּוֹךְ שִׁבְעָה, קוֹרֵעַ; אַחַר ז' אֵינוֹ קוֹרֵעַ. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, קוֹרֵעַ וְהוֹלֵךְ לְעוֹלָם כָּל בְּגָדָיו (מהרי''ו סִימָן יג).

כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְאַחוֹת קֶרַע שֶׁאֵינוֹ מִתְאַחֶה, כָּךְ אָסוּר לַהֲפֹךְ צַד עֶלְיוֹן שֶׁל בֶּגֶד לְמַטָּה, וּלְאַחוֹתוֹ; וַאֲפִלּוּ הַלּוֹקֵחַ אוֹתוֹ, אָסוּר לְאַחוֹתוֹ. לְפִיכָךְ אִם בָּא לְמָכְרוֹ, צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ. וְאִם מְכָרוֹ לוֹ סְתָם, וְלֹא הוֹדִיעוֹ, אָסוּר לְאַחוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁאֵינוֹ מֵהַקְּרָעִים שֶׁאֵינָם מִתְאַחִים. וְאָסוּר לְמָכְרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים.

הַקּוֹרֵעַ מִתּוֹךְ הַמְּלָל, וּמִתּוֹךְ הַשְּׁלָל, וּמִתּוֹךְ הַלִּקּוּט, וּמִתּוֹךְ הַסֻלָּמוֹת, לֹא יָצָא. אֲבָל מִתּוֹךְ אִחוּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי, דְּהַיְנוּ תְּפִירָה שֶׁהִיא שָׁוָה לְמַעְלָה וּבוֹלֶטֶת מִלְּמַטָּה, יָצָא.

קָרַע עַל הַמֵּת, וּמֵת לוֹ מֵת אַחֵר תּוֹךְ ז', קוֹרֵעַ קֶרַע אַחֵר; לְאַחַר ז', מוֹסִיף עַל קֶרַע הָרִאשׁוֹן כָּל שֶׁהוּא. מֵת לוֹ מֵת שְׁלִישִׁי אַחַר ז' שֶׁל שֵׁנִי, מוֹסִיף עָלָיו כָּל שֶׁהוּא. וְכֵן מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ עַד טַבּוּרוֹ. הִגִּיעַ לַטַּבּוּר, מַרְחִיק ג' אֶצְבָּעוֹת, וְקוֹרֵעַ. נִתְמַלֵּא לְפָנָיו, מַחֲזִירוֹ לַאֲחוֹרָיו. נִתְמַלֵּא מִלְּמַעְלָה, הוֹפְכוֹ לְמַטָּה. נִתְמַלֵּא מִכָּאן וּמִכָּאן, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ חָלוּק, שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵעַ.

אָמְרוּ לוֹ: מֵת אָבִיו וְקָרַע, וְאַחַר שִׁבְעָה מֵת בְּנוֹ, וְהוֹסִיף. מִתְאַחֶה הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן. אָמְרוּ לוֹ: מֵת בְּנוֹ, וְקָרַע, וְאַחַר ז' מֵת אָבִיו, אֵינוֹ מוֹסִיף, אֶלָּא קוֹרֵעַ קְרִיעָה אַחֶרֶת, שֶׁאֵין אָבִיו וְאִמּוֹ בְּתוֹסֶפֶת.

מִי שֶׁמֵּתוּ לוֹ שְׁנֵי מֵתִים כְּאֶחָד, אוֹ שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה מִשְּׁנַיִם כְּאֶחָד, קוֹרֵעַ קְרִיעָה אַחַת עַל שְׁנֵיהֶם. קָרַע, וְאַחַר כָּךְ מֵת לוֹ מֵת אַחֵר תּוֹךְ שִׁבְעָה (טוּר), קוֹרֵעַ קֶרַע בִּפְנֵי עַצְמוֹ, בֵּין בְּאוֹתוֹ קֶרַע עַצְמוֹ שֶׁמּוֹסִיף בּוֹ וְקוֹרֵעַ עוֹד טֶפַח, אוֹ מַרְחִיק ג' אֶצְבָּעוֹת וְקוֹרֵעַ טֶפַח. לְאַחַר ז', מוֹסִיף עַל קֶרַע רִאשׁוֹן כָּל שֶׁהוּא. מֵת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ וְאֶחָד מִשְּׁאָר קְרוֹבָיו, קוֹרֵעַ תְּחִלָּה עַל אָבִיו אוֹ עַל אִמּוֹ עַד לִבּוֹ, וּמַרְחִיק שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְקוֹרֵעַ טֶפַח עַל הַמֵּת הָאַחֵר. מֵת אָבִיו, וְקָרַע, וְאַחַר ז' מֵת אֶחָד מֵהַקְּרוֹבִים, מוֹסִיף עַל קֶרַע הָרִאשׁוֹן, וְתַחְתּוֹן מִתְאַחֶה וְעֶלְיוֹן אֵינוֹ מִתְאַחֶה. מֵת אֶחָד מֵהַקְּרוֹבִים, וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, בֵּין בְּתוֹךְ ז' בֵּין לְאַחַר ז', מַרְחִיק ג' אֶצְבָּעוֹת וְקוֹרֵעַ מִן הַצַּד בִּשְׂפַת הַבֶּגֶד, שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לְהַבְדִּיל קָמֵי שָׂפָה, וְקוֹרֵעַ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְלִבּוֹ. מֵתוּ אָבִיו וְאִמּוֹ כְּאֶחָד, קוֹרֵעַ קֶרַע אֶחָד עַל שְׁנֵיהֶם.

אָמְרוּ לוֹ: מֵת אָבִיו, וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא שֶׁהוּא בְּנוֹ, יָצָא יְדֵי קְרִיעָה. וְהוּא שֶׁנּוֹדַע לוֹ תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר. וְאִם לֹא נוֹדַע לוֹ עַד אַחַר כְּדֵי דִּבּוּר, לֹא יָצָא. אֲבָל אִם אָמְרוּ לוֹ: מֵת לְךָ מֵת, וּכְסָבוּר אָבִיו הוּא, וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא שֶׁהוּא בְּנוֹ, יָצָא, אֲפִלּוּ לֹא נוֹדַע לוֹ עַד אַחַר כְּדֵי דִּבּוּר.

הָיָה לוֹ חוֹלֶה, וְנִתְעַלֵּף, וְקָרַע עָלָיו, וְאַחַר כָּךְ מֵת; אִם מֵת תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר שֶׁל קְרִיעָה, אֵין צָרִיךְ קְרִיעָה אַחֶרֶת. וְאִם לָאו, צָרִיךְ קְרִיעָה אַחֶרֶת.

אָמְרוּ לוֹ: מֵת אָבִיו, וְקָרַע וְנָהַג קְצָת יְמֵי אֲבֵלוּת, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: לֹא מֵת, וְהִפְסִיק, וְחָזְרוּ וְאָמְרוּ לוֹ: בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן מֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, יָצָא יְדֵי קְרִיעָה.

קָטָן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, מְקָרְעִין לוֹ.

הַקּוֹרֵעַ בְּשַׁבָּת עַל מֵתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחִלֵּל שַׁבָּת, יָצָא יְדֵי קְרִיעָה.

הַקּוֹרֵעַ בְּחָלוּק גָּזוּל, לֹא יָצָא יְדֵי קְרִיעָה.

קָטָן דְּלֹא קִים לָן בֵּהּ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, שֶׁמֵּת בְּתוֹךְ ל' אוֹ אֲפִלּוּ בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, אֵין קוֹרְעִין עָלָיו.

אֵין קוֹרְעִין בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת, אֲפִלּוּ קְרוֹבִים שֶׁל מֵת. אֲבָל בְּחֹל הַמּוֹעֵד, קוֹרְעִין עַל כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, אִם עוֹמֵד בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה, אוֹ אִם הוּא אָדָם כָּשֵׁר אוֹ חָכָם עַל כָּל אֶחָד, כְּדִינוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּנוֹהֲגִין שֶׁאֵין לִקְרֹעַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, רַק עַל אָבִיו וְאִמּוֹ; וְעַל שְׁאָר מֵתִים קוֹרְעִין לְאַחַר הַמּוֹעֵד (ת''ה סִימָן רפ''ח), וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, יֵשׁ לִקְרֹעַ עַל כֻּלָּם.

שָׁמַע בָּרֶגֶל שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, קוֹרֵעַ, וַאֲפִלּוּ אִם אַחַר הָרֶגֶל תִּהְיֶה רְחוֹקָה.

הַהוֹלֵךְ בְּבֶגֶד קָרוּעַ לִפְנֵי הַמֵּת, שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁקָּרַע, וְלֹא קָרַע, הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: הַשְׁאִילֵנִי חֲלוּקְךָ שֶׁאֲבַקֵּר אֶת אַבָּא שֶׁהוּא חוֹלֶה, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת, קוֹרְעוֹ, וּמְאַחֶהוּ וּמַחֲזִיר לוֹ חֲלוּקוֹ, וּמְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי קִרְעוֹ. וְאִם לֹא הוֹדִיעוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בּוֹ.

הַמַּשְׁאִיל לַחֲבֵרוֹ חָלוּק לֵילֵךְ בּוֹ לְבֵית הָאָבֵל, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִטֹּל מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ יְמֵי הָאֵבֶל. וּבְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן שמ''א סָעִיף ב' לֹא פָּסַק כֵּן.

קוֹרְעִין עַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת, כְּגוֹן שֶׁנִּקְבְּצוּ רֹב הַצִּבּוּר לַמִּלְחָמָה וְשָׁמְעוּ שֶׁנִּגְּפוּ לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם, אֲפִלּוּ לֹא נֶהֶרְגוּ אֶלָּא הַמִּעוּט מֵהֶם. וְהוּא הַדִּין אִם הָלְכוּ בַּשֶּׁבִי (נ''י פא''מ).

הַשּׁוֹמֵעַ בִּרְכַּת הַשֵּׁם, וַאֲפִלּוּ בִּרְכַּת הַכִּנּוּי (רַמְבַּ''ם פ''ב מֵהִלְכוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים ד''י) אֲפִלּוּ אָמְרוּ בִּלְשׁוֹן לַעַז הָוֵי כְּכִנּוּי (נ''י פֶּרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת), חַיָּב לִקְרֹעַ, וְהוּא שֶׁיִּשְׁמָעֶנָּה מִיִּשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַזְּמַן הַזֶּה מוּמָר דִּינוֹ כְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים (ג''ז שָׁם). וַאֲפִלּוּ הַשּׁוֹמֵעַ מֵהָעֵדִים הֵיאָךְ בֵּרַךְ פְּלוֹנִי, חַיָּב לִקְרֹעַ. וְהָעֵדִים אֵינָם צְרִיכִים לִקְרֹעַ פַּעַם אַחֶרֶת. הָרוֹאָה סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף, אוֹ תְּפִלִּין, אוֹ אֲפִלּוּ מְגִלָּה אַחַת מֵהַנְּבִיאִים אוֹ מֵהַכְּתוּבִים, קוֹרֵעַ שְׁתֵּי קְרִיעוֹת. וְדַוְקָא שֶׁשּׂוֹרְפִין אוֹתָהּ בִּזְרוֹעַ, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

הָרוֹאֶה עָרֵי יְהוּדָה בְּחֻרְבָּנָן, אוֹ יְרוּשָׁלַיִם אוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, חַיָּב לִקְרֹעַ. וְעַיֵּן בא''ח סי' תקס''א.

כָּל אֵלּוּ הַקְּרָעִים רַשַּׁאי לְמָלְלָן, לְשָׁלְלָן, לְלַקְּטָן, לַעֲשׂוֹתָן כְּמִין סֻלָּמוֹת, לְמָחֳרָתוֹ; אֲבָל אֵין מִתְאַחִין לְעוֹלָם.

Siman 341

מי שמתו מוטל לפניו בשבת או בי"ט ודיני האונן. ובו ו' סעיפים:

מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו, קֹדֶם קְבוּרָה אוֹכֵל בְּבַיִת אַחֵר. אֵין לוֹ בַּיִת אַחֵר, אוֹכֵל בְּבֵית חֲבֵרוֹ. אֵין בַּיִת לַחֲבֵרוֹ, עוֹשֶׂה לוֹ מְחִצָּה וְאוֹכֵל; וַאֲפִלּוּ מְחִצָּה שֶׁל סָדִין סָגֵי, אִם תָּקַע שׁוּלֵי הַסָדִין בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ נִטָּל בָּרוּחַ. וְאִם אֵין לוֹ דָּבָר לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה, מַחֲזִיר פָּנָיו וְאוֹכֵל. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וַאֲפִלּוּ הוּא בְּעִיר אַחֶרֶת, אֵינוֹ מֵסֵב וְאוֹכֵל, וְאֵינוֹ אוֹכֵל בָּשָׂר וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא וְלֹא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְאֵין מְבָרְכִים עָלָיו וְלֹא מְזַמְּנִין עָלָיו, אֲפִלּוּ אִם אוֹכֵל עִם אֲחֵרִים שֶׁמְּבָרְכִים, לֹא יַעֲנֶה אַחֲרֵיהֶם אָמֵן. וּפָטוּר מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַמֵּת, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲחֵרִים שֶׁעוֹסְקִים בִּשְׁבִילוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִרְצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לְבָרֵךְ אוֹ לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַמְּבָרְכִין, אֵינוֹ רַשַּׁאי וְעַיֵּן בא''ח סי' ע''א. וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, אוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן, אִם יִרְצֶה (רַבֵּנוּ יוֹנָה פ' מִי שֶׁמֵּתוֹ). וּמְבָרֵךְ, וְחַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת, חוּץ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה שֶׁאָסוּר בּוֹ. וּמֻתָּר לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁבָּת, וְאַף בְּחֹל אֵין בּוֹ אִסּוּר, רַק מֵאַחַר שֶׁאָסוּר לְהִתְפַּלֵּל, מַה יַּעֲשֶׂה שָׁם (כָּל בּוֹ) וְאִם צָרִיךְ לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם כְּדֵי לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַמֵּת, חָל עָלָיו אֲנִינוּת לֵיאָסֵר בְּכֻלָּן מִשָּׁעָה שֶׁמַּתְחִיל לָלֶכֶת כְּדֵי לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם. וְאִם רוֹצֶה לְקָבְרוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן עַל יְדֵי עֲמָמִין, אָסוּר בְּכֻלָּן. וְכָל שֶׁכֵּן בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לְקָבְרוֹ, שֶׁחָלוּ עָלָיו כָּל דִּינֵי אֲנִינוּת. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּתַלְמִיד עַל רַבּוֹ מֻבְהָק אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְיַיִן כָּל זְמַן שֶׁמֻּטָּל לִפְנֵיהֶם (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ' א''מ).

מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, יֹאכַל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּלֹא הַבְדָּלָה, וְלֹא יִתְפַּלֵּל, וְלֹא בַּבֹּקֶר קֹדֶם קְבוּרָה, וּלְאַחַר קְבוּרָה יִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, אִם לֹא עָבַר זְמַנָּהּ. אֲבָל תְּפִלַּת הָעֶרֶב לֹא יִתְפַּלֵּל, שֶׁכְּבָר עָבַר זְמַנָּהּ. וְלֹא דָּמִי לְשָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁמִּתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית שְׁתַּיִם, כֵּיוָן שֶׁבַּלַּיְלָה לֹא הָיָה חַיָּב לְהִתְפַּלֵּל. וּלְעִנְיַן הַהַבְדָּלָה, יַבְדִּיל אַחַר שֶׁיִּקָּבֵר הַמֵּת (מהר''מ וּמָרְדְּכַי והג''מ).

מָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁכַּתָּפִים מְיֻחָדִים לְהוֹצִיא הַמֵּת, וּלְאַחַר שֶׁנִּתְעַסְקוּ הַקְּרוֹבִים בְּצָרְכֵי הַקְּבוּרָה יִמְסְרוּהוּ לָהֶם וְהֵם יִקְבְּרוּהוּ, מִשֶּׁמְּסָרוּהוּ לָהֶם, מֻתָּרִים הַקְּרוֹבִים בְּבָשָׂר וְיַיִן, אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁהוֹצִיאוּהוּ מֵהַבַּיִת, שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ מֻטָּל עֲלֵיהֶם. הַגָּה: מָקוֹם שֶׁנּוֹשְׂאִין הַמֵּת מֵעִיר לְעִיר, אִם מָקוֹם קָרוֹב הוּא הָוֵי כְּאִלּוּ מֻטָּל לְפָנָיו. אֲבָל אִם הוּא מָקוֹם רָחוֹק, כְּגוֹן מַהֲלַךְ שֵׁנִי יָמִים, מֻתָּר עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְעִיר קְבוּרָתוֹ (רַבֵּנוּ יוֹנָה פ' מִי שֶׁמֵּתוֹ).

מִי שֶׁמֵּת בִּתְפִיסָה, וְלֹא נִתַּן לִקְבוּרָה, לֹא חָל עַל הַקְּרוֹבִים אֲנִינוּת, וְגַם אֲבֵלוּת לֹא חָל עֲלֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ מִלְּקָבְרוֹ. וְכֵן אִם קְרוֹבֵי הַמֵּת בִּתְפִיסָה, אֵין אֲנִינוּת חָל עֲלֵיהֶם. וְכֵן מִי שֶׁנֶּהֱרַג בַּדֶּרֶךְ אוֹ גְּרָרַתּוּ חַיָּה אוֹ שְׁטָפוֹ נָהָר, וְלֹא נִתְיָאֲשׁוּ מִלְּקָבְרוֹ, אֵין עַל הַקְּרוֹבִים לֹא דִּין אֲנִינוּת וְלֹא דִּין אֲבֵלוּת, וּמוֹנִים לוֹ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים מִיּוֹם שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִלְּקָבְרוֹ.

כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר הַמֵּת, אֵינוֹ חוֹלֵץ מִנְעָל וְסַנְדָּל, וְאֵינוֹ חַיָּב בַּעֲטִיפַת הָרֹאשׁ וּכְפִיַּת הַמִּטָּה, אֲבָל אָסוּר לֵישֵׁב אוֹ לִישַׁן עַל גַּבֵּי מִטָּה, אֲפִלּוּ כְּפוּיָה. הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה (טוּר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ''ן וּבְשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת וּבְמָרְדְּכַי פ''ק דִּכְתֻבּוֹת בְּשֵׁם י''א). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָסוּר בִּרְחִיצָה וְסִיכָה וְשִׂמְחָה וּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם וְתִסְפֹּרֶת וּבִמְלָאכָה (טוּר), אֲבָל מֻתָּר לָצֵאת מִפֶּתַח בֵּיתוֹ. (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ד בְּשֵׁם סמ''ק).

הַמְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת, אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע, וּמִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. הָיוּ שְׁנַיִם, זֶה מְשַׁמֵּר וְזֶה קוֹרֵא.

Siman 342

מי שהכין צרכי חופתו ומת לו מת שחייב עליו אבילות. ובו סעיף אחד:

מִי שֶׁהֵכִין כָּל צָרְכֵי חֻפָּתוֹ, שֶׁאָפָה פִּתּוֹ וְטָבַח טִבְחוֹ וּמָזַג יֵינוֹ, וּמֵת אָבִיו שֶׁל חָתָן, וְהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מָצוּי לִמְכֹּר, וְאִם תִּדָּחֶה הַחֻפָּה יַפְסִיד מַה שֶּׁהֵכִין; אוֹ שֶׁמֵּתָה אִמָּהּ שֶׁל כַּלָּה, וְאִכָּא תַּמְרוּקֵי נָשִׁים וְקִשּׁוּטִין שֶׁאֵינָם מִתְקַיְּמִים, מֵאַחַר שֶׁאֵין לָהֶם מִי שֶׁיִּטְרַח בַּעֲבוּרָם בְּפַעַם אַחֶרֶת (כָּךְ מַשְׁמָע מִגְּמָרָא), מַכְנִיסִין אֶת הַמֵּת לְחֶדֶר, וְאֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה לַחֻפָּה, וּבוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ, וְכֵיוָן שֶׁחָלָה עָלָיו הַחֻפָּה הַוְיָא לְדִידֵיהּ כְּרֶגֶל, וְנוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וְאַחַר כָּךְ נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת. וְכָל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה נוֹהֵג בָּהֶם דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, וְאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, הִלְכָּךְ כָּל ז' יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וְז' יְמֵי הָאֵבֶל הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים, וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲסוּרָה לְיַחֵד עִמּוֹ בַּיּוֹם כְּמוֹ בַּלַּיְלָה, וְאֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת לָהֶם שְׁתֵּי שְׁמִירוֹת רַק הוּא בֵּין הָאֲנָשִׁים אוֹ הִיא בֵּין הַנָּשִׁים (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא''שׁ). וְאִם אֵינָם יְשֵׁנִים בְּחֶדֶר אֶחָד, אֵין צְרִיכִין שִׁמּוּר כְּלָל (כ''כ הָרַשְׁבָּ''א בְּכַלָּה שֶׁפֵּרְסָה וְכו'). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַלַּיְלָה צָרִיךְ שְׁתֵּי שְׁמִירוֹת, וּבַיּוֹם מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבַ''ד). וְהַמִּנְהָג לִקַּח קָטָן אֵצֶל הֶחָתָן וּקְטַנָּה אֵצֶל הַכַּלָּה, וְאֵין מִתְיַחֲדִין בַּיּוֹם בְּלֹא קָטָן אוֹ קְטַנָּה. וּלְעִנְיַן שְׁלֹשִׁים, אֵינוֹ מוֹנֶה אֶלָּא מִז' יְמֵי אֲבֵלוּת וָאֵילָךְ, וְכָל שִׁבְעַת יְמֵי הַחֻפָּה מֻתָּר בְּגִהוּץ וְתִסְפֹּרֶת. וְאִם אֵין לוֹ פְּסֵידָא, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁמָּצוּי לִמְכֹּר מַה שֶּׁהֵכִין, אוֹ אֲפִלּוּ אִית לֵיהּ פְּסֵידָא, וּמֵתָה אִמּוֹ שֶׁל חָתָן אוֹ אָבִיהָ שֶׁל כַּלָּה אוֹ אֶחָד מִשְּׁאָר קְרוֹבֵיהֶם, שֶׁנִּשְׁאַר מִי שֶׁיָּכִין לָהֶם לְפַעַם אַחֶרֶת, לֹא הִתִּירוּ לִדְחוֹת הָאֲבֵלוּת אֶלָּא קוֹבֵר אוֹתוֹ מִיָּד, וְנוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה לַחֻפָּה מִיָּד, וְנוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה.

Siman 343

מצות הלויית המת. ובו ב' סעיפים:

מֵת בָּעִיר, כָּל בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה, שֶׁכָּל הָרוֹאֶה מֵת וְאֵינוֹ מְלַוֵּהוּ עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ כָּל צָרְכּוֹ, בַּר נִדּוּי הוּא. וְאִם יֵשׁ חֲבוּרוֹת בָּעִיר, שֶׁכָּל אַחַת מִתְעַסֶקֶת בְּמֵתִים בְּיוֹמָהּ, מֻתָּר בְּיוֹם שֶׁאֵינָהּ יוֹמָהּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הוֹצָאָתוֹ, אֲבָל בִּשְׁעַת הוֹצָאָתוֹ הַכֹּל בְּטֵלִים, כְּדִלְקַמָּן.

בִּכְפָר קָטָן, אֵין שׁוֹאֲלִים שָׁלוֹם זֶה לָזֶה כְּשֶׁהַמֵּת בָּעִיר. הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִים בְּשָׁלוֹם כְּשֶׁיֵּשׁ מֵת עַל בֵּית הַקְּבָרוֹת. (כִּתְבֵי מהר''ר אִסֶרְלָן סִימָן כ''ה בְּשֵׁם סֵפֶר חֲסִידִים), אֲבָל כְּשֶׁאֵין מֵת שָׁם, שׁוֹאֲלִין. בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַקֶּבֶר (בתוס' דְּאִלְפָס פֶּרֶק ג' דמ''ק וְהַכֹּל בּוֹ בְּשֵׁם הר''מ).

Siman 344

חיוב ההספד וגודל שכרו וכיצד ועל מי מספידין. ובו כ' סעיפים:

מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַסְפִּיד עַל הַמֵּת כָּרָאוּי. וּמִצְוָתוֹ שֶׁיָּרִים קוֹלוֹ לוֹמַר עָלָיו דְּבָרִים הַמְּשַׁבְּרִים אֶת הַלֵּב, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּכִיָּה וּלְהַזְכִּיר שִׁבְחוֹ. וְאָסוּר לְהַפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, אֶלָּא מַזְכִּירִין מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבּוֹ, וּמוֹסִיפִין בָּהֶם קְצָת, רַק שֶׁלֹּא יַפְלִיג. וְאִם לֹא הָיוּ בּוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת כְּלָל, לֹא יַזְכִּיר עָלָיו. וְחָכָם וְחָסִיד, מַזְכִּירִים לָהֶם חָכְמָתָם וַחֲסִידוּתָם. וְכָל הַמַּזְכִּיר עַל מִי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כְּלָל, אוֹ שֶׁמּוֹסִיף לְהַפְלִיג יוֹתֵר מִדַּאי עַל מַה שֶּׁהָיָה בּוֹ, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ וְלַמֵּת.

כְּשֵׁם שֶׁמַּסְפִּידִין עַל הָאֲנָשִׁים כָּךְ מַסְפִּידִין עַל הַנָּשִׁים כָּרָאוּי לָהֶן, וְנִסְפָּדוֹת בֵּין הָאֲנָשִׁים וַחֲכָמִים (טוּר).

בְּמָקוֹם שֶׁרְגִילִין לְהַשְׂכִּיר מְקוֹנְנוֹת לְהַסְפִּיד, חַיָּב לְהַשְׂכִּיר מְקוֹנְנוֹת לְהַסְפִּיד עַל אִשְׁתּוֹ. וְאִם לֹא רָצָה, בָּא אָבִיהָ וּמַשְׂכִּיר, וּמוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּעַל כָּרְחוֹ.

קָטָן, בֶּן כַּמָּה שָׁנִים יִהְיֶה כְּשֶׁמַּסְפִּידִין עָלָיו, עֲנִיִּים בְּנֵי חֲמִשָּׁה, עֲשִׁירִים בְּנֵי שִׁשָּׁה; בְּנֵי זְקֵנִים כִּבְנֵי עֲנִיִּים. אֲבָל צִדּוּק הַדִּין וְקַדִּישׁ, אוֹמְרִים עַל תִּינוֹק מִשֶּׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשִׁים יוֹם. הַגָּה: וְאֵין נוֹהֲגִים כֵּן, אֶלָּא עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן י''ב חֹדֶשׁ שֶׁיּוֹצֵא בְּמִטָּה, כְּדִלְקַמָּן סִימָן שנ''ג סָעִיף ה'.

בְּנֵי עֲשִׁירִים וּבְנֵי חֲכָמִים, מוֹסִיפִין קְצָת עַל שֶׁבַח מַעֲשֵׂיהֶם.

תִּינוֹק שֶׁיּוֹדֵעַ לִשָּׂא וְלִתֵּן, מַסְפִּידִין אוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂה עַצְמוֹ; וְאִם אֵין לוֹ מַעֲשִׂים, מַסְפִּידִין אוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו; וְאִם אֵין לָהֶם מַעֲשִׂים, מַסְפִּידִין לָהֶם בְּמַעֲשֵׂה קְרוֹבָיו.

הַכַּלָּה, מַסְפִּידִין אוֹתָהּ בֵּין בְּמַעֲשֵׂה אָבִיהָ בֵּין בְּמַעֲשֵׂה בַּעֲלָהּ.

הַמְּחֻתָּךְ וְהַמְסֹרָס וְהַנְּפָלִים, וּבֶן ח', וְכֵן בֶּן ט' מֵת, וְהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְהָעֲבָדִים, אֵין מִתְעַסְקִין לְהֶסְפֵּד וּלְלַוּוֹת.

יוֹרְשִׁים שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִפְרֹעַ שְׂכַר הַסַפְדָן, מוֹצִיאִים מֵהֶם בְּעַל כֹּרְחָם.

מִי שֶׁצִּוָּה שֶׁלּא יִסְפְּדוּהוּ, שׁוֹמְעִין לוֹ. אֲבָל אִם צִוָּה שֶׁלּא לִנְהֹג עָלָיו ז' וּגְזֵרַת שְׁלֹשִׁים, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ (מהרי''ו סִימָן ד').

אִסוּר תְּלִישַׁת שֵׂעָר, וְכֵן שְׂרִיטָה עַל מֵת, בְּסִימָן ק''פ.

הָעָם הָעוֹסְקִים בַּהֶסְפֵּד, כָּל זְמַן שֶׁהַמֵּת מֻטָּל לִפְנֵיהֶם, נִשְׁמָטִים אֶחָד אֶחָד וְקוֹרִין אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִין. אֵין הַמֵּת מֻטָּל לִפְנֵיהֶם, הֵם יוֹשְׁבִים וְקוֹרִים, וְהָאוֹנֵן יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם; הֵם עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים, וְהוּא מַצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין וְאוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתִּגְדֹּר פִּרְצוֹתֵינוּ וּפִרְצוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. [בְּרַחֲמִים]

לְאַחַר קְבוּרָה מַפְסִיקִין הַהֶסְפֵּד, בֵּין בִּקְרִיאַת שְׁמַע בֵּין בִּתְפִלָּה. וְעַיֵּן בְּאֹרַח חַיִּים סִימָן ע''ב.

אֵין עוֹשִׂין שְׁנֵי הֶסְפֵּדִים בְּעִיר אַחַת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁם רֹב עַם לְחַלֵּק לִשְׁנַיִם וְיִהְיֶה בְּכָל הֶסְפֵּד עַם כְּדֵי צָרְכּוֹ.

אֵין עוֹשִׂים שְׁנֵי הֶסְפֵּדִים בְּעִיר אַחַת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ כְּדֵי לְסַפֵּר שְׁבָחָיו שֶׁל זֶה וּשְׁבָחָיו שֶׁל זֶה.

אֵין אוֹמְרִים בִּפְנֵי הַמֵּת אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁל מֵת, כְּגוֹן צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְהֶסְפֵּד; אֲבָל שְׁאָר כָּל דָּבָר, אָסוּר. וְהָנֵי מִלֵּי בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֲבָל בְּמִלֵּי דְּעַלְמָא לֵית לָן בָּהּ.

מֻתָּר לוֹמַר פְּסוּקִים וּדְרָשָׁה לִכְבוֹד הַמֵּת, בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹתָיו אוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת (מהרא''י בְּבֵאוּר מא''ח לְדַעַת רמ''ה).

חָכָם שֶׁמֵּת, בֵּית מִדְרָשׁוֹ בָּטֵל, שֶׁסוֹפְדִין אוֹתוֹ כָּל שִׁבְעָה. אֲבָל שְׁאָר מִדְרָשׁוֹת, עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הֶסְפֵּד; וְאַחַר הַהֶסְפֵּד אֵין תַּלְמִידָיו מִתְקַבְּצִים בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ, אֶלָּא מִתְחַבְּרִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְלוֹמְדִים בְּבָתֵּיהֶם. אַב בֵּית דִּין שֶׁמֵּת, כָּל מִדְּרָשׁוֹת שֶׁבָּעִיר בְּטֵלִין, וְהָרְגִילִין לְהִתְפַּלֵּל בב''ה מְשַׁנִּים מְקוֹמָם. נָשִׂיא שֶׁמֵּת, כָּל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּסְפִּידִין אוֹתוֹ בְּטֵלִים, וְאַחַר הַהֶסְפֵּד אֵין נִכְנָסִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אֶלָּא מִתְחַבְּרִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְלוֹמְדִין בְּבָתֵּיהֶם. וְכָל בְּנֵי הָעִיר מִתְפַּלְּלִים בְּבֵית הָאָבֵל, בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, חוּץ מִקְּרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, שֶׁקּוֹרִין בב''ה. וְלֹא יְטַיְּלוּ בַּשּׁוּק, אֶלָּא יוֹשְׁבִים מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת וְדָוִים כָּל הַיּוֹם.

מַסְפִּידִין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּנְשׁוֹתֵיהֶם בב''ה וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אֲבָל לֹא שְׁאָר הָעָם.

חָכָם וְאַלּוּף וְגָאוֹן, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּמַנִּיחִין הַמִּטָּה בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ, וְסוֹפְדִין אוֹתוֹ שָׁם; וּכְשֶׁמּוֹצִיאִים הַמִּטָּה, סוֹפְדִים אוֹתוֹ עַד בֵּית הַקְּבָרוֹת, וּבַיּוֹם הַז' עוֹלִים לְבֵית הַקְּבָרוֹת וּמְבַקְּרִין אוֹתוֹ, וְכֵן בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים וְתַכְלִית י''ב חֹדֶשׁ, מְבַקְּרִין וּמַשְׁכִּיבִין אוֹתוֹ.

Siman 345

דין המאבד עצמו לדעת ומנודה והרוגי ב"ד והפורשין מן הצבור. ובו ח' סעיפים:

הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת, אֵין מִתְעַסְקִים עִמּוֹ לְכָל דָּבָר, וְאֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו, וְאֵין מַסְפִּידִין אוֹתוֹ, וְלֹא קוֹרְעִין וְלֹא חוֹלְצִין, אֲבָל עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה וְאוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא כָּבוֹד לַחַיִּים.

אֵיזֶהוּ מְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: הֲרֵי הוּא עוֹלֶה לְרֹאשׁ הַגַּג, וְרָאוּהוּ שֶׁעָלָה מִיָּד דֶּרֶךְ כַּעַס, אוֹ שֶׁהָיָה מֵצֵר, וְנָפַל וָמֵת, הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁאִבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת. אֲבָל אִם רָאוּהוּ חָנוּק וְתָלוּי בָּאִילָן, אוֹ הָרוּג וּמֻשְׁלָךְ עַל גַּבֵּי סֵיפוֹ, הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת כָּל הַמֵּתִים, וּמִתְעַסְקִים עִמּוֹ וְאֵין מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ דָּבָר. הַגָּה: מִי שֶׁגָּנַב וְגָזַל וְעַל יְדֵי זֶה נֶהֱרַג בְּדִין מַלְכוּת, מִתְאַבְּלִים עָלָיו, אִם אֵין בּוֹ סַכָּנָה מִפְּנֵי אֵימַת הַמַּלְכוּת, וְלֹא מִקְרֵי מְאַבֵּד לָדַעַת (מהרי''ו סִימָן קי''ד).

קָטָן הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת, חָשׁוּב כְּשֶׁלֹּא לָדַעַת. וְכֵן גָּדוֹל הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת, וְהוּא אָנוּס כְּשָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, אֵין מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ כָּל דָּבָר.

מְנֻדֶּה שֶׁמֵּת, דִּינוֹ כִּמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת; אֵין קוֹרְעִין וְלֹא חוֹלְצִין וְלֹא מַסְפִּידִין עָלָיו, וּמַנִּיחִין אֶבֶן עַל אֲרוֹנוֹ. וְהָנֵי מִלֵּי בְּאַפְקִירוּתָא, כְּשֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה; אֲבָל בְּמָמוֹנָא, כֵּיוָן שֶׁמֵּת, פָּטוּר מִגְּזֵרָתָם, וְאֵין מַנִּיחִים אֶבֶן עַל אֲרוֹנוֹ, ומַסְפִּידִין אוֹתוֹ כָּרָאוּי.

כָּל הַפּוֹרְשִׁים מִדַּרְכֵי צִבּוּר, וְהֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּרְקוּ עֹל הַמִּצְוֹת מֵעַל צַוָּארָם, וְאֵין נִּכְלָלִים בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲשִׂיָּתָם, וּבִכְבוֹד הַמּוֹעֲדוֹת וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֶלָּא הֲרֵי הֵם כִּבְנֵי חֹרִין לְעַצְמָן כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְכֵן הַמּוּמָרִים וְהַמּוֹסְרִים, כָּל אֵלּוּ אֵין אוֹנְנִים וּמִתְאַבְּלִים עֲלֵיהֶם, אֶלָּא אֲחֵיהֶם וּשְׁאָר קְרוֹבֵיהֶם לוֹבְשִׁים לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִים לְבָנִים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים. הַגָּה: הַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר וְלֹא רָצָה לָשֵׂאת עִמָּהֶם בְּמִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת, מִתְאַבְּלִים עָלָיו (תשו' רַשְׁבָּ''א סי' תשס''ג) אֲבָל אֵין שְׁאָר בְּנֵי הָעִיר צְרִיכִים לְבַטֵּל מִמְּלָאכְתָן בִּשְׁבִילוֹ לַעֲסֹק עִמּוֹ (כֵּן מַשְׁמָע בנ''י סוֹף מ''ק).

קָטָן בֶּן שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם שֶׁהֵמִיר עִם אִמּוֹ, וָמֵת, אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש''מ (סָעִיף ה').

מִי שֶׁנָּפַל בַּיָּם, אוֹ טָבַע בַּנָּהָר, אוֹ אֲכָלַתּוּ חַיָּה, אֵין מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ דָּבָר.

אָרוֹן הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אִם שִׁלְדּוֹ (פֵּרוּשׁ הַשִּׁדְרָה וְצַלְעוֹתֶיהָ) קַיֶּמֶת, עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה וְאוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים, אִם יֵשׁ אֲבֵלִים שֶׁמִּתְאַבְּלִין עָלָיו; וְאִם אֵין שִׁלְדּוֹ קַיֶּמֶת, אֵין עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה וְאֵין אוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְלֹא תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים.

Siman 346

מי שקרובו צלוב בעיר לא ידור בה. ובו סעיף אחד:

מִי שֶׁהָיָה בַּעֲלָהּ עִמָּהּ צָלוּב בָּעִיר, אוֹ שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ צְלוּבָה בָּעִיר, אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וַעֲדַיִן לֹא כָּלָה הַבָּשָׂר כֻּלּוֹ, לֹא יִשְׁהֶה בְּתוֹכָהּ אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה גְּדוֹלָה כְּאַנְטוֹכְיָא, שֶׁאֵין אֵלּוּ מַכִּירִין אֶת אֵלּוּ, וְלֹא יִשְׁהֶה בְּצַד זֶה אֶלָּא בְּצַד זֶה.

Siman 347

שלא לעורר על מתו שלשים יום לפני הרגל. ובו ג' סעיפים:

מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת לִפִנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם הַסְמוּכִים לָרֶגֶל, לֹא יִסְפְּדֶנּוּ מִשֶּׁיִּכָּנְסוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם הַסְמוּכִים לָרֶגֶל, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ הֶסְפֵּד בְּלֹא זֶה, כְּגוֹן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים שֶׁמֻּתָּר לְסָפְדוֹ, וַאֲפִלּוּ מֵת עֶרֶב הָרֶגֶל, אָסוּר לְהַסְפִּיד עִמּוֹ עַל הַמֵּת שֶׁמֵּת לוֹ לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הַמּוֹעֵד.

מִי שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הָרֶגֶל, נִרְאֶה לִי שֶׁמֻּתָּר לְסָפְדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא רְחוֹקָה.

מַה שֶּׁאָנוּ נוֹהֲגִין בְּתַשְׁלוּם הַשָּׁנָה לְקוֹנֵן וּלְהַזְכִּיר נְשָׁמוֹת, נִרְאֶה לִי אֵינוֹ בִּכְלַל זֶה וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ סָמוּךְ לָרֶגֶל.

Siman 348

ין שרפה על המת והאומר אל תקברוני. ובו ג' סעיפים:

שׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים אוֹ עַל הַנְּשִׂיאִים (טוּר בְּשֵׁם תּוֹסֶפְתָּא), מִטָּתָן וּכְלֵי תַּשְׁמִישָׁן, אֲבָל עַל הַהֶדְיוֹטוֹת אָסוּר.

הָאוֹמֵר: אַל תִּקְבְּרוּהוּ מִנְּכָסָיו, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא מוֹצִיאִין מִיּוֹרְשָׁיו כָּל צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וַאֲפִלּוּ הָאֶבֶן שֶׁנּוֹתְנִין עַל הַקֶּבֶר; וְהוּא שֶׁיָּרְשׁוּ מָמוֹן מֵאֲבִיהֶם.

אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן שֶׁצִּוָּה וְאָמַר: אַל תִּקְבְּרוּהוּ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

Siman 349

איסור הנאה במת ובתכריכיו. ובו ד' סעיפים:

מֵת, בֵּין עוֹבֵד כּוֹכָבִים בֵּין יִשְׂרָאֵל, תַּכְרִיכָיו אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה. וְדַוְקָא שֶׁהִזְמִינָם לְצָרְכּוֹ וּנְתָנָם עָלָיו, אֲבָל בְּהַזְמָנָה לְבַד, אֲפִלּוּ עֲשָׂאָם לְצָרְכּוֹ לְאַחַר שֶׁמֵּת, לֹא נֶאֶסְרוּ, דְּהַזְמָנָה לָאו מִלְּתָא. וְכֵן אִם נְתָנָם עָלָיו וְלֹא הִזְמִינָם לְכָךְ בִּתְחִלָּה, עֲדַיִן לֹא נֶאֶסְרוּ.

נוֹיֵי הַמֵּת הַמְחֻבָּרִים בְּגוּפוֹ, כְּגוֹן פֵּאָה נָכְרִית וְכַיּוֹצֵא בָהּ, אֲסוּרִים כְּמוֹ הַמֵּת עַצְמוֹ. וְדַוְקָא כְּשֶׁהֵם קְשׁוּרִים בְּשַׂעֲרוֹת גּוּפָן, אֲבָל אֵינָן קְשׁוּרִים, מֻתָּר (כָּךְ מַשְׁמָע מִפֵּרוּשׁ רַשִׁ''י פ''ק דַּעֲרָכִין) ; וְלָכֵן מֻתָּר לִטֹּל טַבָּעוֹת שֶׁבְּיָדָם שֶׁל מֵתִים, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּסְתָם, אֲבָל אִם צִוָּה שֶׁיִּתְּנוּ נוֹי גּוּפוֹ הַמְחֻבָּרִים בּוֹ לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ אוֹ לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר, מֻתָּרִים. אֲבָל שְׂעָרוֹ מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ אִם צִוָּה עָלָיו, אָסוּר בַּהֲנָאָה. הַגָּה: אִשָּׁה שֶׁיּוֹצֵאת לֵהָרֵג, נֶהֱנִין בִּשְׂעָרָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמַר דִּינָה, אֵין שַׂעֲרוֹתֶיהָ נֶאֱסָרִים עַד שֶׁתִּקָּטֵל (טוּר).

אִם הָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ מְזָרְקִים עָלָיו כֵּלִים, מִצְוָה לַאֲחֵרִים לְהַצִּילָן, אִם לֹא נָגְעוּ בַּמִּטָּה הַנִּקְבֶּרֶת עִמּוֹ. הַגָּה: וְאִם הִצִּילָן, חַיָּב בִּשְׁמִירָתָן; וְאִם הֶחֱזִירָן לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, וְחָזְרוּ וּזְרָקוּם, וְנֶאֶסְרוּ, חַיָּב הַמַּחֲזִיר לְשַׁלֵּם, דְּהָוֵי כִּזְרָקָן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיּוֹת וְלִסְטִים (בְּמָרְדְּכַי פֶּרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַסְפִינָה תְּשׁוּבַת מהר''מ). אֲבָל אִם נָגְעוּ בָּהּ, אֲסוּרִים, אִם הֵם שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁזְּרָקָן עָלָיו, וְהוּא שֶׁיִּזְרְקֵם עַל דַּעַת שֶׁיִּקְבְּרֵם עִמּוֹ (טוּר בְּשֵׁם רֹא''שׁ וְהוּא סוֹף מ''ק). הַגָּה: הַדַּף שֶׁטִּהֲרוּ עָלָיו, וְכָל הַכֵּלִים שֶׁמּוֹלִיכִין הַמֵּת עֲלֵיהֶם לִקְבוּרָה, לֹא נֶאֶסְרוּ, דַּהֲרֵי לֹא נְתָנָם שָׁם עַל מְנָת לִקְבֹּר עִמּוֹ. (תְּשׁוּבַת מהרי''ל סִימָן נ''ה, וְכָךְ מַשְׁמָע מִדִּבְרֵי הָרֹא''שׁ שֶׁהֵבִיא הַטּוּר).

כָּל הַמַּרְבֶּה כֵּלִים עַל הַמֵּת, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תַּשְׁחִית. (וַיִּקְרָא כ, יט).

Siman 350

דברים העשויים למת ואין בו משום דרכי האמורי. ובו סעיף אחד:

אִם רָצוּ, מַתִּירִין שְׂעָרוֹת לְכַלּוֹת, וּמְגַלִּים פְּנֵי חֲתָנִים, וְנוֹתְנִין דְּיוֹ וְקֻלְמוֹס בְּצִדּוֹ, וְתוֹלִין מַפְתְּחוֹ שֶׁל מֵת וּפִנְקָסוֹ בָּאֲרוֹנוֹ, מִשּׁוּם עָגְמַת נֶפֶשׁ. וְעוֹשִׂים חֻפּוֹת לַחֲתָנִים וְכַלּוֹת, וְתוֹלִין בָּהֶם דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ אֹכֶל נֶפֶשׁ; אֲבָל דְּבָרִים שֶׁהֵבִיאוּ אוֹכֵל נֶפֶשׁ, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם נֶאֱסָרִים בַּהֲנָאָה.

Siman 351

דין כלאים וציצית למת. ובו ב' סעיפים:

תַּכְרִיכֵי הַמֵּת, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן מִכִּלְאַיִם.

אֵין קוֹבְרִין אֶת הַמֵּת אֶלָּא בְּטַלִּית שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צִיצִית. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין צָרִיךְ צִיצִית (טוּר בְּשֵׁם י''א). וְנָהֲגוּ לְקָבְרוֹ בְּצִיצִית, אַךְ שֶׁפּוֹסְלִין תְּחִלָּה הַצִּיצִית, אוֹ כּוֹרְכִין אֶחָד מִן הַכַּנְפוֹת.

Siman 352

דין כלאים וציצית למת. ובו ב' סעיפים:

אֵין קוֹבְרִין הַמֵּת בְּתַכְרִיכִים יְקָרִים, אֲפִלּוּ לְנָשִׂיא שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל.

נָהֲגוּ לִקְבֹּר בִּבְגָדִים לְבָנִים.

הָאִישׁ אֵינוֹ כּוֹרֵךְ וּמְקַשֵּׁר הָאִשָּׁה, אֲבָל הָאִשָּׁה כּוֹרֶכֶת וּמְקַשֶּׁרֶת הָאִישׁ.

מַעֲצִימִין עֵינָיו שֶׁל מֵת; וְאִם נִפְתַּח פִּיו, קוֹשְׁרִין לְחַיָּיו. וּפוֹקְקִין נְקָבָיו אַחַר שֶׁמְּדִיחִין אוֹתוֹ בְּמִינֵי בְּשָׂמִים. וְגוֹזְזִין שְׂעָרוֹ. הַגָּה: וְצִפָּרְנָיו. וּמְדִיחִים אוֹתוֹ הֵיטֵב בְּכָל מָקוֹם, שֶׁיְּהֵא נָקִי מִכָּל טֻמְאָה (בִּנְיָמִין זְאֵב), וְטָחִין רֹאשׁוֹ בְּבֵיצִים טְרוּפִים בִּקְלִפָּתָן, שֶׁגַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (כָּל בּוֹ).

Siman 353

באיזו בגדים קוברין ואין האיש מלביש את האשה. ובו ד' סעיפים:

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְגַלִּים פְּנֵי עֲשִׁירִים וּמְכַסִים פְּנֵי עֲנִיִּים, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִירִים בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת, וְהָיוּ עֲנִיִּים חַיִּים מִתְבַּיְּשִׁים. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מְכַסִים פְּנֵי הַכֹּל.

אֵין מַנִּיחִין סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ שֶׁל חָכָם.

כְּבוֹדוֹ שֶׁל חָכָם לְהוֹצִיאוֹ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, וְלֹא לְשַׁלְשְׁלוֹ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת; וּבְמִטָּה רִאשׁוֹנָה, וְלֹא לְשַׁנּוֹתוֹ מִמִּטָּה לְמִטָּה.

תִּינוֹק בֶּן ל' יוֹם, מוֹצִיאִים אוֹתוֹ בְּחֵיק לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וְלֹא בְּאָרוֹן, וְנִקְבָּר בְּאִשָּׁה אַחַת וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים; אֲבָל לֹא בְּאִישׁ אֶחָד וּשְׁתֵּי נָשִׁים, מִשּׁוּם יִחוּד. וְאֵין עוֹמְדִים עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים, וַאֲפִלּוּ אִם קִים לָן שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו.

בֶּן ל' יוֹם גְּמוּרוֹת, יוֹצֵא בִּגְלוּסְקָמָא (פי' אָרוֹן וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן (בְּרֵאשִׁית נ, כו), ת''י וְשַׁוּוּן יָתֵהּ בִּגְלוּסְקָמָא נ''י) הַנִּטֶּלֶת בַּאֲגַפַּיִם (פי' נֶסֶר רָחָב, וּפי' אֲגַפַּיִם, זְרוֹעוֹת), וְעוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. בֶּן י''ב חֹדֶשׁ, יוֹצֵא בְּמִטָּה. וְכָל הַיּוֹצֵא בְּמַטָּה, רַבִּים מַצְהִיבִים עָלָיו; וְשֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בְּמִטָּה, אֵין רַבִּים מַצְהִיבִים עָלָיו. וְכָל הַנִּכָּר לָרַבִּים, רַבִּים מִתְעַסְקִין בּוֹ; וְכָל שֶׁאֵינוֹ נִכָּר לָרַבִּים, אֵין רַבִּים חַיָּבִים לְהִתְעַסֵק בּוֹ.

תִּינוֹק שֶׁמֵּת קֹדֶם שֶׁנִּמּוֹל, מוֹהֲלִין אוֹתוֹ עַל קִבְרוֹ, בְּלֹא בְּרָכָה, וְקוֹרִין לוֹ שֵׁם.

אֵין מוֹצִיאִין מֵת בְּמִטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ קַיָּם.

Siman 354

היאך מוציאין מת גדול או קטן ובאיזו מטה. ובו ז' סעיפים:

עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי מֵתִים, מוֹצִיאִין אֶת הָרִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיאִין הַשֵּׁנִי. וְאִם הָיוּ מְלִינִים הָרִאשׁוֹן, מוֹצִיאִין הַשֵּׁנִי. חָכָם וְתַלְמִיד חָכָם, מוֹצִיאִין הֶחָכָם. תַּלְמִיד חָכָם וְעַם הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין תַּלְמִיד חָכָם. אִישׁ וְאִשָּׁה, מוֹצִיאִין הָאִשָּׁה, מִפְּנֵי שֶׁקְּרוֹבָה לְבֵית הַנִּוּוּל. הוֹצִיאוּ הָרִאשׁוֹן וּקְבָרוּהוּ, אֵין עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְלֹא תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים, עַד שֶׁיּוֹצִיאוּ הַשֵּׁנִי. הוֹצִיאוּ הַשֵּׁנִי וּקְבָרוּהוּ, בָּאִים וְעוֹמְדִים בְּשׁוּרָה, מְנַחֲמִים וּפוֹטְרִים אֶת הָרַבִּים; וְאֵין מְנַחֲמִים שְׁנֵי אֲבֵלִים כְּאֶחָד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה כְּבוֹדָם שָׁוֶה וְקִלּוּסָן שָׁוֶה.

Siman 355

עיר שיש בה שני מתים איזה קודם. ובו סעיף אחד:

אֵין מַנִּיחִין מִטָּה שֶׁל אִשָּׁה בָּרְחוֹב, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. וְאֵין עוֹלִין בְּחֶבֶר עִיר עַל הָאִשָּׁה (טוּר).

Siman 356

גבו לצורך המת והותירו. ובו סעיף אחד:

מֵת שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָה, וְגָבוּ לוֹ וְהוֹתִירוּ, אִם כְּשֶׁגָּבוּ יַחְדָּו לְצָרְכֵי זֶה הַמֵּת, יִנָּתְנוּ לְיוֹרְשָׁיו; וְאִם לָאו, יַעֲשׂוּ מֵהֶם צָרְכֵי מֵתִים אֲחֵרִים.

Siman 357

איסור הלנת המת ומתי מותר להלינו. ובו ב' סעיפים:

אָסוּר לְהָלִין הַמֵּת, אֶלָּא אִם כֵּן הֵלִינוּ לִכְבוֹדוֹ, לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין אוֹ מְקוֹנְנוֹת, אוֹ כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ קְרוֹבִים אוֹ לְהַשְׁמִיעַ עֲיָרוֹת.

כָּל הַמֵּתִים, הַמְמַהֵר לְהוֹצִיא מִטָּתוֹ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. אֲבָל עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת אוֹ עֶרֶב יוֹם טוֹב, אוֹ שֶׁהָיוּ גְּשָׁמִים מְזַלְּפִים עַל מִטָּתוֹ.

Siman 358

איסור הלנת המת ומתי מותר להלינו. ובו ב' סעיפים:

נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה, וְחִלּוּפֵיהֶן, וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, בֵּין אוֹתָם שֶׁהֵם לִפְנֵי הַמִּטָּה בֵּין אוֹתָם שֶׁל אַחֲרֶיהָ, מֵאַחַר שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶם, פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שָׁמַע; וּשְׁאָר הַמְּלַוִּין אֶת הַמֵּת, שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶם, חַיָּבִים. וְעַיֵּן בא''ח סִימָן ע''ב.

אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַמֵּת סָמוּךְ לִקְרִיאַת שְׁמַע, כָּל שֶׁאֵין שְׁהוּת לְהוֹצִיאוֹ לְקִבְרוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע; וְאִם הִתְחִילוּ לְהוֹצִיאוֹ, אֵין מַפְסִיקִין כְּדֵי לִקְרוֹת. הַגָּה: וְיֵשׁ לְהַמְתִּין מִלְּקָבְרוֹ עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְשַׁעֵר שֶׁכְּבָר הִתְפַּלְּלוּ רֹב הַקָּהָל; וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית לִקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית. וְיֵשׁ מְקִלִּין בְּשֶׁל עַרְבִית, הוֹאִיל וּזְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה (מְבֹאָר בא''ח סִימָן ע''ב).

בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כַּתָּפִים מְיֻחָדִים לָשֵׂאת אֶת הַמִּטָּה, אֲסוּרִים בִּנְעִילַת הַסַנְדָּל, שֶׁמָּא יַפְסִיק סַנְדָּלוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, וְנִמְצָא מִתְעַכֵּב מֵהַמִּצְוָה. הַגָּה: יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁהָאֲבֵלִים יוֹצְאִים רִאשׁוֹן מִן הַבַּיִת, וְהַקְּרוֹבִים וְהַמִּטָּה אַחֲרֵיהֶם, וְהָרְחוֹקִים נוֹתְנִין הַמֵּת עַל הַמִּטָּה, וְלוֹקְחִים הָאֲבֵלִים וְהַקְּרוֹבִים הַמִּטָּה עַל כִּתְפֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ שְׁאָר הָעָם (כָּל בּוֹ). יֵשׁ אוֹמְרִים כְּשֶׁמַּגִּיעִים עִם הַמֵּת לַקְּבָרוֹת, מַעֲמִידִים אוֹתוֹ כָּל ד' אַמּוֹת קֹדֶם שֶׁנִּקְבַּר (שָׁם וּב''ז) ; וְכֵן נָהֲגוּ הָאִדָּנָא לְהַעֲמִידוֹ ב' ג' פְּעָמִים קֹדֶם שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו צִדּוּק הַדִּין, וּבְיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין אֵין צָרִיךְ לְהַעֲמִיד אוֹתוֹ (מ''כ בְּשֵׁם מהרי''ל).

Siman 359

מקום יציאת המת והאבלים. ובו ב' סעיפים:

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָצֵאת נָשִׁים לִפְנֵי הַמִּטָּה, יוֹצְאוֹת. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָצֵאת לְאַחַר הַמִּטָּה, יוֹצְאוֹת. וְעַכְשָׁו נָהֲגוּ שֶׁאֵין יוֹצְאוֹת אֶלָּא לְאַחַר הַמִּטָּה, וְאֵין לְשַׁנּוֹת.

יֵשׁ לִמְנֹעַ מִלָּצֵאת נָשִׁים לְבֵית הַקְּבָרוֹת אַחַר הַמִּטָּה.

Siman 360

מת וכלה ומילה איזה קודם. ובו סעיף אחד:

אִם פָּגְעוּ מֵת וְכַלָּה זֶה בָּזֶה, מַעֲבִירִין הַמֵּת מִלִּפְנֵי הַכַּלָּה; וְכֵן אִם אֵין בָּעִיר כְּדֵי לָזֶה וְלָזֶה, מַקְדִּימִין וּמַכְנִיסִין הַכַּלָּה לַחֻפָּה, וְאַחַר כָּךְ קוֹבְרִים הַמֵּת. אֲבָל אַחַר שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה, וְיֵשׁ לְפָנָיו לְנַחֵם אָבֵל וּלְשַׂמֵּחַ חָתָן, תַּנְחוּמֵי הָאֵבֶל קוֹדֵם. וְכֵן הַבְרָאַת הָאָבֵל קוֹדֵם לְמִשְׁתֶּה שֶׁל חָתָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ סִפּוּק כְּדֵי שְׁנֵיהֶם, אֲבָל אִם אֵין בְּיָדוֹ כְּדֵי שְׁנֵיהֶם, מִשְׁתֵּה הֶחָתָן קוֹדֵם. חָתָן וְאָבֵל בב''ה, יוֹצֵא הֶחָתָן עִם שׁוֹשְׁבִינָיו תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הָאָבֵל, וְהַמְנַחֲמִים וְכֵן הַקְּרוּאִים שֶׁלָּהֶם אוֹכְלִים עִם הֶחָתָן כְּשֶׁיִּרְצוּ, וְלֹא עִם הָאָבֵל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ד). הַמֵּת וְהַמִּילָה, מִילָה קוֹדֶמֶת; וְאִם הוּא מֵת מִצְוָה, מֵת מִצְוָה קוֹדֵם.

Siman 361

הלוית המת ובטול ת"ת להלויתו. ובו ה' סעיפים:

מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת. לְמָאן דְּמַתְנֵי לַאֲחֵרִים, אֵין לוֹ שִׁעוּר, אֲפִלּוּ יֵשׁ עִמּוֹ כַּמָּה אֲלָפִים מִתְבַּטֵּל בִּשְׁבִילוֹ. לְמָאן דְּקָרֵי וְתָנֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה וַעֲדַיִן לֹא שָׁנָה לַתַּלְמִידִים, אִם יֵשׁ ס' רִבּוֹא אֵין צָרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל בִּשְׁבִילוֹ. לְמָאן דְּלֹא קָרֵי וְתָנֵי, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיִּתְעַסֵק עִמּוֹ אֵין צָרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל בִּשְׁבִילוֹ, וְהוּא שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲשָׂרָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּעַכְשָׁיו מִן הַסְּתָם מְבַטְּלִין, שֶׁאֵין לְךָ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ בַּמִּקְרָא אוֹ בַּמִּשְׁנָה. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הריטב''א פ''ב דִּכְתֻבּוֹת שכ''כ בְּשֵׁם סמ''ג) וְאִשָּׁה, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּינָה כְּמָאן דְּקָרֵי וְתָנֵי; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּינָה כְּמָאן דְּלֹא קָרֵי וְתָנֵי, וְכֵן נָהֲגוּ בְּאִשָּׁה וְתִינוֹק לְקֻלָּא. וְאֵין מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְמֵת, כְּשֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁיִּתְעַסֵק עִמּוֹ כָּל צָרְכּוֹ, אֶלָּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לָצֵאת וְלִרְאוֹת אִם יֵשׁ עִמּוֹ כָּל צָרְכּוֹ אִם לָאו, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה, תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁלּוֹ קוֹדֵם. וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן אֵין מִתְבַּטְּלִין כְּלָל.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁמְּבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה, לְלַוּוֹתוֹ בִּשְׁעַת הוֹצָאָתוֹ; אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁמֻּטָּל לְקָבְרוֹ, אֵין מְבַטְּלִין בִּשְׁבִילוֹ תַּלְמוּד תּוֹרָה, אֶלָּא אִם יֵשׁ חֲבוּרוֹת בָּעִיר שֶׁכָּל אַחַת מִתְעַסֶקֶת יוֹמָהּ, אוֹתָהּ שֶׁאֵינָהּ יוֹמָהּ מֻתֶּרֶת בֵּין בְּלִמּוּד בֵּין בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת. וּבִשְׁעַת הוֹצָאָה, מְבַטְּלִין מִכָּל שְׁאָר מְלָאכוֹת וּבָאִים לְלַוּוֹתוֹ, אֲפִלּוּ אִי לֹא קָרֵי וְתָנֵי, דְּלֹא מְפַלְּגִינָן בֵּין לֹא קָרֵי וְתָנֵי אֶלָּא בְּבִטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה, אֲבָל בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, אֲפִלּוּ אִי לֹא קָרֵי וְתָנֵי הַכֹּל בְּטֵלִים וּבָאִים לְלַוּוֹתוֹ. וְאִם אֵין חֲבוּרוֹת בָּעִיר, כָּל בַּעֲלֵי מְלָאכוֹת צְרִיכִים לְהִתְבַּטֵּל וּלְהִתְעַסֵק בּוֹ עַד שֶׁיִּקָּבֵר; אֲבָל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה אֵין צְרִיכִים לְהִתְבַּטֵּל אֶלָּא בִּשְׁעַת הוֹצָאָתוֹ, כִּדְאַמְרָן.

הָרוֹאֶה אֶת הַמֵּת וְאֵינוֹ מְלַוֵּהוּ, עוֹבֵר מִשּׁוּם לוֹעֵג לָרָשׁ (מִשְׁלֵי יז, ה) וּבַר נִדּוּי הוּא, וּלְפָחוֹת יְלַוֶּנּוּ ד' אַמּוֹת.

אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְלַוּוֹת אֶת הַמֵּת, צָרִיךְ לַעֲמֹד מִפָּנָיו.

אָרוֹן הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אִם שִׁלְדּוֹ קַיֶּמֶת, צְרִיכִין לְלַוּוֹתוֹ כְּמוֹ בִּשְׁעַת הוֹצָאַת הַמֵּת.

Siman 362

לקבור בקרקע ואם קוברין שני מתים יחד. ובו ו' סעיפים:

הַנּוֹתֵן מֵתוֹ בְּאָרוֹן וְלֹא קְבָרוֹ בַּקַּרְקַע, עוֹבֵר מִשּׁוּם מֵלִין אֶת הַמֵּת. וְאִם נְתָנוֹ בְּאָרוֹן וּקְבָרוֹ בַּקַּרְקַע, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו, וּמִכָּל מָקוֹם יָפֶה לְקָבְרוֹ בַּקַּרְקַע מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ.

נוֹתְנִין הַמֵּת עַל גַּבָּיו, וּפָנָיו לְמַעְלָה, כְּאָדָם שֶׁהוּא יָשֵׁן.

אֵין קוֹבְרִים ב' מֵתִים זֶה בְּצַד זֶה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה דֹּפֶן הַקֶּבֶר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם; וְלֹא הַמֵּת בְּצַד עֲצָמוֹת; וְלֹא עֲצָמוֹת בְּצַד הַמֵּת. אֲבָל נִקְבָּר הָאִישׁ עִם בִּתּוֹ קְטַנָּה, וְהָאִשָּׁה עִם בְּנָהּ קָטָן וְעִם בֶּן בְּנָהּ קָטָן. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁיָּשֵׁן עִמּוֹ בְּחַיָּיו, נִקְבָּר עִמּוֹ בְּמוֹתוֹ.

אֵין נוֹתְנִין ב' אֲרוֹנוֹת זֶה עַל זֶה; וְאִם נָתַן, כּוֹפִין הָעֶלְיוֹן שֶׁיְּפַנֶּה. וְאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם עָפָר שִׁשָּׁה טְפָחִים, מֻתָּר.

אֵין קוֹבְרִין רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק, אֲפִלּוּ רָשָׁע חָמוּר אֵצֶל רָשָׁע קַל. וְכֵן אֵין קוֹבְרִין צַדִּיק וְכָשֵׁר וּבֵינוֹנִי, אֵצֶל חָסִיד מֻפְלָג. אֲבָל קוֹבְרִים בַּעַל תְּשׁוּבָה אֵצֶל צַדִּיק גָּמוּר (בֵּית יוֹסֵף).

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה, אֵין לְקָבְרָם יַחַד.

Siman 363

איסור פנוי המת והעצמות ממקומן. ובו ז' סעיפים:

אֵין מְפַנִּין הַמֵּת וְהָעֲצָמוֹת, לֹא מִקֶּבֶר מְכֻבָּד לְקֶבֶר מְכֻבָּד, וְלֹא מִקֶּבֶר בָּזוּי לְקֶבֶר בָּזוּי, וְלֹא מִבָּזוּי לִמְכֻבָּד, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִמְּכֻבָּד לְבָזוּי. וּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, אֲפִלּוּ מִמְּכֻבָּד לְבָזוּי, מֻתָּר, שֶׁעָרֵב לְאָדָם שֶׁיְּהֵא נָח אֵצֶל אֲבוֹתָיו. וְכֵן כְּדֵי לְקָבְרוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מֻתָּר. וְאִם נְתָנוּהוּ שָׁם עַל מְנַת לְפַנּוֹתוֹ, מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן. וְאִם אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר בְּזֶה הַקֶּבֶר, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יוֹצִיאוּהוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אוֹ שֶׁיִּכָּנְסוּ בּוֹ מַיִם, אוֹ שֶׁהוּא קֶבֶר הַנִּמְצָא, מִצְוָה לְפַנּוֹתוֹ. יֵשׁ נוֹהֲגִין לָתֵת מֵעֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּקֶּבֶר (אוֹר זָרוּעַ), וְיֵשׁ לְמִנְהָג זֶה עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ (מִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא פ' וַיְחִי).

אֵין מוֹלִיכִים מֵת מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קְבָרוֹת לְעִיר (אַחֶרֶת), אֶלָּא אִם כֵּן מֵחוּצָה לָאָרֶץ, לָאָרֶץ. הַגָּה: אוֹ שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לִמְקוֹם קִבְרוֹת אֲבוֹתָיו (כֵּן מַשְׁמָע בְּאוֹר זָרוּעַ). וְאִם צִוָּה לְהוֹלִיכוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ שֶׁצִּוָּה לְקָבְרוֹ בְּבֵיתוֹ וְלֹא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, שׁוֹמְעִין לוֹ (ג''ז שָׁם). וּמֻתָּר לִתֵּן סִיד עָלָיו, כְּדֵי לְעַכֵּל הַבָּשָׂר מַהֵר, וּלְהוֹלִיכוֹ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר צִוָּה (רַשְׁבָּ''א סִימָן שס''ט).

אֵין מְלַקְּטִין עֲצָמוֹת, לֹא מִתּוֹךְ הָאָרוֹן וְלֹא מִתּוֹךְ הַקֶּבֶר, לְצַד זֶה, לִקְבֹּר שָׁם מֵת אַחֵר, אוֹ לְצֹרֶךְ הַמָּקוֹם.

מָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לִקְבֹּר בְּמַהֲמוֹרוֹת (פי' בְּשׁוּחוֹת עֲמֻקוֹת מִן בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּמוּ (תְּהִלִּים קמ, יא) ) בְּלא אָרוֹן, עַד שֶׁיִּתְעַכֵּל הַבָּשָׂר, וְאַחַר כָּךְ מְלַקְּטִין הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בְּאָרוֹן, מֻתָּר.

אָרוֹן שֶׁפִּנּוּהוּ, אָסוּר בַּהֲנָאָה. אִם הוּא שֶׁל אֶבֶן וְשֶׁל חֶרֶס, יִשָּׁבֵר; וְשֶׁל עֵץ, יִשָּׂרֵף.

הַמּוֹצֵא נְסָרִים בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָם.

אָסוּר לִפְתֹּחַ הַקֶּבֶר אַחַר שֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלֵל, אֲפִלּוּ אִם עוֹרְרִים הַיּוֹרְשִׁים לְפָתְחוֹ כְּדֵי לִבְדֹּק אִם הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.

Siman 364

איסור הנאה של קבר והאבן והבנין. ובו ז' סעיפים:

קֶבֶר שֶׁל בִּנְיָן, אָסוּר בַּהֲנָאָה; אֲבָל קַרְקַע עוֹלָם שֶׁל קֶבֶר, אֵינוֹ נֶאֱסָר. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַקַּרְקַע שֶׁלָּקְחוּ מִן הַקֶּבֶר וְחָזְרוּ וְנָתְנוּ עָלָיו, דְּהָוֵי תָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ, אָסוּר בַּהֲנָאָה (טוּר בְּשֵׁם הר''ר יְשַׁעְיָה). וְיֵשׁ אוֹסְרִין עוֹד לֵישֵׁב עַל הָאֶבֶן שֶׁנּוֹתְנִין עַל הַקֶּבֶר לְמַצֵּבָה (גַּם זוֹ בִּשְׁמוֹ וכ''כ הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ''י בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין). וְיֵשׁ חוֹלְקִים וּמַתִּירִים (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא''שׁ). הַכֵּלִים שֶׁחוֹפְרִים וְקוֹבְרִים בָּהֶם, מֻתָּרִים בַּהֲנָאָה, וְאֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן אֶלָּא מִדַּעַת הַגַּבַּאי, כְּמוֹ בִּשְׁאָר צְדָקָה (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א סִימָן צ''ז). וְהָא דְּקֶבֶר שֶׁל בִּנְיָן אָסוּר לְעוֹלָם, דַּוְקָא שֶׁבְּנָאוֹ לְשֵׁם מֵת, וּנְתָנוֹ בּוֹ אֲפִלּוּ עַל דַּעַת לְפַנּוֹתוֹ, וַאֲפִלּוּ לֹא נָתַן בּוֹ אֶלָּא נֵפֶל. אֲבָל אִם בְּנָאוֹ לִשְׁמוֹ, וְלֹא נְתָנוֹ בּוֹ, מֻתָּר. וְכֵן אִם נְתָנוֹ בּוֹ אַדַּעְתָּא לְפַנּוֹתוֹ, וְלֹא הִזְמִינוֹ מִתְּחִלָּה, מֻתָּר לְאַחַר שֶׁפִּנָּהוּ. אֲבָל אִם נְתָנוֹ בּוֹ עַל דַּעַת לִהְיוֹת בּוֹ עוֹלָמִית, אָסוּר אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁפִּנָּהוּ, אֲפִלּוּ לֹא בְּנָאוֹ לִשְׁמוֹ. וְאִם לֹא בְּנָאוֹ לִשְׁמוֹ, וּנְתָנוּהוּ בְּתוֹכוֹ וְהוֹסִיף בּוֹ דִּימוֹס (פֵּרוּשׁ נִדְבָּךְ, וְהוּא שׁוּרַת בִּנְיַן הַחוֹמָה) לִשְׁמוֹ, כֻּלּוֹ אָסוּר, אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁפִּנָּהוּ וַאֲפִלּוּ שֶׁקְּבָרוֹ שָׁם עַל דַּעַת לְפַנּוֹתוֹ. וְאִם מַכִּיר הַדִּימוֹס שֶׁהוֹסִיף לִשְׁמוֹ, מְסִירוֹ, וְהוּא לְבַדּוֹ אָסוּר, וּשְׁאָר הַקֶּבֶר מֻתָּר.

קֶבֶר הַנִּמְצָא, מֻתָּר לְפַנּוֹתוֹ. פִּנָּהוּ, מְקוֹמוֹ טָהוֹר וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה. קֶבֶר הַיָּדוּעַ, אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ; פִּנָּהוּ, מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. וְהָרַמְבַּ''ם גּוֹרֵס קֶבֶר הַנִּמְצָא, מֻתָּר לְפַנּוֹתוֹ; פִּנָּהוּ, מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָאָה; קֶבֶר הַיָּדוּעַ, אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ; פִּנָּהוּ, מְקוֹמוֹ טָהוֹר וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה.

מֵת מִצְוָה, שֶׁמְּצָאוֹ אָדָם בַּשָּׂדֶה וּקְבָרוֹ שָׁם, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת בַּעַל הַשָּׂדֶה, אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ, שֶׁמֵּת מִצְוָה קוֹנֶה מְקוֹמוֹ. וְכָל הַמּוֹצְאוֹ צָרִיךְ לְקָבְרוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁמְּצָאוֹ. וְאִם מְצָאוֹ עַל הַמֶּצֶר, שֶׁצָּרִיךְ לְפַנּוֹתוֹ מִשָּׁם מִפְּנֵי הָרַבִּים שֶׁלֹּא יַאֲהִילוּ עָלָיו, אִם מְצָאוֹ בֵּין שְׂדֵה בּוּר (פיר' שֶׁאֵינָהּ חֲרוּשָׁה וּזְרוּעָה) לִשְׂדֵה נִיר (פֵּרוּשׁ נִיר נֶחֱרַשׁ וְלֹא נִזְרַע), מְפַנֶּהוּ לִשְׂדֵה בּוּר. בֵּין שְׂדֵה נִיר לִשְׂדֵה זֶרַע, מְפַנֶּהוּ לִשְׂדֵה נִיר. בֵּין שְׂדֵה זֶרַע לִשְׂדֵה אִילָן, מְפַנֶּהוּ לִשְׂדֵה זֶרַע. בֵּין שְׂדֵה אִילָן לִשְׂדֵה כֶּרֶם, מְפַנֶּהוּ לִשְׂדֵה אִילָן. וְאִם שְׁתֵּיהֶם שָׁווֹת, מְפַנֶּהוּ לַקָּרוֹב שֶׁבָּהֶם. וְאִם שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת בְּקֵרוּב, מְפַנֶּהוּ לְאֵיזֶהוּ מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּמְצָאוֹ חוּץ לַתְּחוּם. אֲבָל אִם מְצָאוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, מְבִיאוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת. וְאֵינוֹ נִקְרָא מֵת מִצְוָה, אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ.

אִם מָצְאוּ יִשְׂרָאֵל הָרוּג, יִקְבְּרוּהוּ כְּמוֹ שֶׁמְּצָאוּהוּ, בְּלֹא תַּכְרִיכִין, וְלֹא יַחְלְצוּ בּוֹ אֲפִלּוּ מִנְעָלָיו. הַגָּה: וְכֵן עוֹשִׂין לְיוֹלֶדֶת שֶׁמֵּתָה, אוֹ לְמִי שֶׁנָּפַל וָמֵת (מהרי''ל סִימָן ס''ה). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּלְבִּישִׁין אוֹתָם לְמַעְלָה מִבִּגְדֵיהֶם, תַּכְרִיכִין (הגהמי''י בְּשֵׁם ר''י מִדּוּרָא). וְנָהֲגוּ שֶׁאֵין עוֹשִׂין לָהֶם תַּכְרִיכִין כִּשְׁאָר מֵתִים, רַק קוֹבְרִין אוֹתָן בְּבִגְדֵיהֶם, וּלְמַעְלָה מֵהֶם סָדִין, כִּשְׁאָר מֵתִים.

קֶבֶר הַמַּזִּיק אֶת הָרַבִּים, כְּגוֹן שֶׁהוּא סָמוּךְ לַדֶּרֶךְ, אֲפִלּוּ נִקְבַּר שָׁם מִדַּעַת בַּעַל הַשָּׂדֶה, מֻתָּר לְפַנּוֹתוֹ, וּמְקוֹמוֹ טָהוֹר, וְאָסוּר בַּהֲנָאָה אִם קָדַם הַקֶּבֶר; אֲבָל אִם קָדַם הַדֶּרֶךְ, מְקוֹמוֹ מֻתָּר בַּהֲנָאָה.

קֶבֶר שֶׁפִּנָּהוּ, הֵיכָא דְּמֻתָּר בַּהֲנָאָה, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ בֵּית הַתֶּבֶן וְלֹא בֵּית הָעֵצִים וְלֹא בֵּית הָאוֹצָרוֹת.

הַחוֹצֵב קֶבֶר לְאָבִיו וּקְבָרוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא יִקָּבֵר בּוֹ הוּא עוֹלָמִית, מִשּׁוּם כְּבוֹד אָבִיו; אֲבָל אַחֵר, מֻתָּר לִקָּבֵר בּוֹ.

Siman 365

החופר קבר פטור מק"ש וכמה מרחיקין הקברות מהעיר. ובו ב' סעיפים:

הַחוֹפֵר כּוּךְ לַמֵּת, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין וּמִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. וְאִם הֵם שְׁנַיִם, וְהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, אֶחָד עוֹלֶה וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל, וְחוֹזֵר זֶה וְחוֹפֵר, וְעוֹלֶה חֲבֵרוֹ וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. וְדַוְקָא כּוּךְ, דְּלֹא חָפִיר לֵיהּ אֶלָּא חַד, אֲבָל אִם הָיָה מָקוֹם שֶׁשְּׁנַיִם יְכוֹלִים לְהִתְעַסֵק בּוֹ כְּאֶחָד, פְּטוּרִים.

מַרְחִיקִין הַקְּבָרוֹת מֵהָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה.

Siman 366

החופר קבר פטור מק"ש וכמה מרחיקין הקברות מהעיר. ובו ב' סעיפים:

הַמּוֹכֵר קִבְרוֹ וְדֶרֶךְ קִבְרוֹ, מְקוֹם מַעֲמָדוֹ וּמְקוֹם הֶסְפֵּדוֹ, בָּאִים בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ, וּמַחֲזִירִין אֶת דָּמָיו.

אִשָּׁה שֶׁיָּרְשָׁה קֶבֶר מִמִּשְׁפַּחְתָּהּ, נִקְבֶּרֶת בְּתוֹכוֹ הִיא, אֲבָל לֹא יוֹצְאֵי יְרֵכָה; אֶלָּא אִם כֵּן רָאֲתָה אוֹתָם בְּחַיֶיהָ.

אָבִיהָ אוֹמֵר: תִּקָּבֵר אֶצְלִי, וּבַעֲלָהּ אוֹמֵר: תִּקָּבֵר אֶצְלִי, תִּקָּבֵר אֵצֶל בַּעֲלָהּ. וְיֵשׁ גּוֹרְסִין תִּקָּבֵר אֵצֶל אָבִיהָ. וְאִם יֵשׁ לָהּ בָּנִים, וְאוֹמֶרֶת: אֵצֶל בָּנַי, קוֹבְרִין אוֹתָהּ אֵצֶל בָּנֶיהָ.

אָבִיהָ אוֹמֵר: לֹא תִּקָּבֵר אֶצְלִי, וּבַעֲלָהּ אוֹמֵר: לֹא תִּקָּבֵר אֶצְלִי, קוֹבְרִים אוֹתָהּ אֵצֶל בַּעֲלָהּ.

Siman 367

קוברים מתי עכו"ם ושלא יהלך בבית הקברות בתפילין וציצית. ובו ו' סעיפים:

קוֹבְרִים מֵתֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמְנַחֲמִים אֲבֵלֵיהֶם, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

לֹא יְהַלֵּךְ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל מֵת וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, מִשּׁוּם לֹעֵג לָרָשׁ (מִשְׁלֵי יז, ה), וְאִם הֵם מְכֻסִים, מֻתָּר.

לֹא יְהַלֵּךְ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל מֵת, אוֹ שֶׁל קֶבֶר, וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ, וְיִקְרָא בּוֹ אוֹ יִתְפַּלֵּל, וְהוּא הַדִּין עַל פֶּה אָסוּר לִקְרוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן לִכְבוֹד הַמֵּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שד''מ סָעִיף י''ז.

מֻתָּר לִכָּנֵס לְבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ לְתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל מֵת אוֹ שֶׁל קֶבֶר, וְהוּא לָבוּשׁ צִיצִית, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא נִגְרָר עַל הַקֶּבֶר. אֲבָל אִם נִגְרָר, אָסוּר מִשּׁוּם: לֹעֵג לָרָשׁ (מִשְׁלֵי יז, ה) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּימֵיהֶם שֶׁהָיוּ מַטִּילִים צִיצִית בַּמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹבְשִׁים לְצֹרֶךְ עַצְמָן, אֲבָל הָאִדָּנָא שֶׁאֵין אָנוּ לוֹבְשִׁין אוֹתוֹ אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוָה, אָסוּר, אֲפִלּוּ אֵינָם נִגְרָרִים. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁהַצִּיצִיּוֹת מְגֻלִּים, אֲבָל אִם הֵם מְכֻסִים, מֻתָּר.

יֵשׁ נוֹהֲגִין לִקְשֹׁר שְׁנֵי צִיצִיּוֹת שֶׁבִּשְׁנֵי כְּנָפַיִם זֶה עִם זֶה כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וְלֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם בְּתַקָּנָתָם וְעַיֵּן בא''ח סִימָן כ''ג.

כֵּיוָן שֶׁהִרְחִיק ד' אַמּוֹת, קוֹרֵא וּמִתְפַּלֵּל, וַאֲפִלּוּ רוֹאֶה הַקֶּבֶר אוֹ בֵּית הַקְּבָרוֹת. וְאִם יֵשׁ שָׁם מְחִצָּה, מֻתָּר אַחַר הַמְּחִצָּה, סָמוּךְ אֲפִלּוּ תּוֹךְ ד' אַמּוֹת לַקֶּבֶר.

Siman 368

שלא לנהוג קלות ראש בבית הקברות. ובו ג' סעיפים:

בֵּית הַקְּבָרוֹת, אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ; כְּגוֹן לִפָּנוֹת שָׁם (כָּל בּוֹ) אוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת שָׁם, וְאֵין קוֹרִין וְאֵין שׁוֹנִין שָׁם (סמ''ג), וְאֵין מְחַשְּׁבִין שָׁם חֶשְׁבּוֹנוֹת. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יְרוּחָם) ; וְאֵין מַרְעִין בָּהֶם בְּהֵמוֹת; וְאֵין מוֹלִיכִין בָּהֶם אַמַּת הַמַּיִם; וְלֹא יְטַיֵּל בָּהֶם לְקַפַּנְדְרִיָא (פי' לְמַעֲבָר מִצַד זֶה לְצַד זֶה) ; וְלֹא יְלַקֵּט מֵהֶם עֲשָׂבִים; וְאִם לִקֵּט, שֶׁצָּרִיךְ לְלָקְטָן לְצֹרֶךְ בֵּית הַקְּבָרוֹת, שׂוֹרְפָן בִּמְקוֹמָן. הַגָּה: וְכֵן אֵין לִקַּח מִקַּרְקַע עוֹלָם שֶׁל קֶבֶר, אַף עַל גַּב דְּמֻתָּר בַּהֲנָאָה (כֵּן מַשְׁמָע מֵהָרֹא''שׁ וְהַמָּרְדְּכַי). וְכָל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹד הַמֵּתִים, וְלָכֵן אִם צָרִיךְ אוֹתוֹ לִרְפוּאָה, שָׁרֵי (ג''ז בְּמָרְדְּכַי). וְכֵן מֻתָּר לֵהָנוֹת מֵהָעֲשָׂבִים שֶׁעַל הַקְּבָרוֹת אוֹ פֵּרוֹת אִילָנוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם לְצֹרֶךְ הַקְּבָרוֹת, כְּגוֹן שֶׁהַמּוֹשֵׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים מַרְעֶה בְּהֵמוֹת עַל הַקְּבָרִים וְאִי אֶפְשָׁר לִמְחוֹת בְּיָדוֹ כִּי אִם בְּהוֹצָאָה מְרֻבָּה, וְאֵין יַד הַקָּהָל מַשֶּׂגֶת, מוֹכְרִים דְּבָרִים אֵלּוּ כְּדֵי לְהַצִּיל הַקְּבָרוֹת מִיַּד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁזֶּהוּ כְּבוֹד הַמֵּתִים (ת''ה סִימָן רפ''ד ומהרי''ו סִימָן נ'). וְאִם אֵין דְּבָרִים עַל הַקְּבָרוֹת לִמְכֹּר לְצֹרֶךְ הַהוֹצָאָה, אִם יַד הַקָּהָל מַשֶּׂגֶת וְשֶׁבְּיָדָם לִמְחוֹת בְּהוֹצָאָה מוּעֶטֶת, צְרִיכִין לִמְחוֹת, אִם אֵין חֲשָׁשׁ בַּדָּבָר שֶׁהַמּוֹשֵׁל יִתְגָּרֶה בָּהֶם עַל יְדֵי זֶה; אֲבָל בְּלָאו הָכֵי אֵין צְרִיכִין לִמְחוֹת (ג''ז שָׁם).

אִילָנוֹת שֶׁנּוֹטְעִין בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, מֻתָּר לְלַקֵּט פֵּרוֹתֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם עַל הַקְּבָרוֹת עַצְמָם.

קֶבֶר חָדָשׁ, נִמְדָּד וְנִמְכָּר וְנֶחְלָק; וְהַיָּשָׁן, אֵינוֹ נִמְדָּד וְלֹא נִמְכָּר וְלֹא נֶחְלָק.

Siman 369

על איזה טומאה הכהן מוזהר. ובו סעיף א':

הַכֹּהֵן מֻזְהָר שֶׁלֹּא לִטָּמֵא בְּמֵת, וְלֹא לְכָל טֻמְאוֹת הַפּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ, וְלֹא לְגוֹלָל, וְלֹא לְדוֹפֵק, וְלֹא לְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה אִם הָיָה מְחֻבָּר, וְלֹא לְאִילָן הַמֵּסֵךְ עַל הָאָרֶץ וַעֲנָפָיו מֻבְדָּלִים זֶה מִזֶּה וְטֻמְאָה תַּחַת אֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ תַּחַת אֵיזֶה, אוֹ אֲבָנִים הַיּוֹצְאִים מֵהַגָּדֵר וְטֻמְאָה תַּחַת אֶחָד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ תַּחַת אֵיזֶה, וְכֵן שָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בּוֹ קֶבֶר וְאֵין יָדוּעַ מְקוֹמוֹ וְכָל אֶרֶץ הָעַמִּים, אָסוּר לְכֹהֵן לִטָּמֵא בָּהֶן. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּכֹהֲנִים אֲסוּרִים לִטָּמֵא לְחֶרֶב שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם סֵפֶר יְרֵאִים ותשו' רַשְׁבָּ''א בְּשֵׁם רַבּוֹתֵינוּ הַצָרְפָתִים), וְיֵשׁ מְקִלִּין (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ''א שָׁם בְּשֵׁם הָרַאֲבַ''ד וְעַיֵּן בתוס' דְּנָזִיר בַּאֲרִיכוּת), וְכֵן נָהֲגוּ לְהָקֵל וְאֵין נִזְהָרִין מִזֶּה.

Siman 370

מי הוא החשוב כמת אף על פי שעודנו חי. ובו סעיף אחד:

מִי שֶׁנִּשְׁבְּרָה מַפְרַקְתּוֹ וְרֹב בָּשָׂר עִמָּהּ, וְכֵן מִי שֶׁנִּקְרַע מִגַּבּוֹ כְּדָג, אֲפִלּוּ עֲדַיִן הוּא חַי, חָשִׁיב כְּמֵת, וּמְטַמֵּא. אֲבָל גּוֹסֵס, וּמִי שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בּוֹ ב' סִימָנִים אוֹ פָּצוּעַ פְּצָעִים הַרְבֵּה, אֵינָם מְטַמְּאִין, עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁם; וּמִכָּל מָקוֹם אָסוּר לִכָּנֵס לְבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גּוֹסֵס. וְיֵשׁ מַתִּירִין, (ר''ן סוֹף מַ''ק וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין בְּשֵׁם בה''ג), וְטוֹב לְהַחְמִיר.

Siman 371

דין אהל היאך מביא הטומאה. ובו ו' סעיפים:

אָסוּר לְכֹהֵן לִכָּנֵס תַּחַת אֹהֶל שֶׁהַמֵּת תַּחְתָּיו, אֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ לְבַיִת אַחֵר אוֹ לַעֲלִיָּה אַחֶרֶת, הַפְּתוּחִים לְאוֹתוֹ בַּיִת בְּנֶקֶב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֶפַח עַל טֶפַח, וּבַיִת לְאוֹתוֹ בַּיִת, עַד עוֹלָם; וְאִם סָתַם הַנֶּקֶב, מֻתָּר לוֹ לִכָּנֵס לַבַּיִת הָאַחֵר, שֶׁהַסְתִימָה חוֹצֶצֶת, אֲפִלּוּ לֹא בִּטְּלוּ לִהְיוֹת שָׁם עוֹלָמִית. וְהָנֵי מִלֵּי, שֶׁסָתַם כָּל הַנֶּקֶב; אֲבָל אִם לֹא סָתַם כָּל הַנֶּקֶב, אֶלָּא מִעֲטוֹ מִטֶּפַח, אִם נְתָנוֹ לִהְיוֹת שָׁם עוֹלָמִית, מְמַעֵט וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה שֶׁלֹּא תַּעֲבֹר; וְאִם לָאו, אֵינוֹ מְמַעֵט. הַגָּה: וְכָל דָּבָר הַמְקַבֵּל טֻמְאָה אֵינוֹ חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה (הַגָּהַת אַלְפָסִי פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר ובהל' טֻמְאָה לְהָרִי''ף וְרַמְבַּ''ן וְרֹא''שׁ וּמָרְדְּכַי רֵישׁ פֶּרֶק לֹא יַחְפֹּר). וְלֹא מִקְרֵי סְתִימָה בְּחַלּוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן יָכוֹל לַעֲמֹד בְּלֹא סְמִיכָה (ג''ז שָׁם).

אֲרֻבָּה שֶׁבֵּין בַּיִת לַעֲלִיָּה וְאֵין בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְכַזַּיִת מֵהַמֵּת לְמַטָּה בַּבַּיִת כְּנֶגֶד הָאֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָהוֹר וְהָעֲלִיָּה טְמֵאָה.

שְׁנֵי חֲדָרִים פְּתוּחִים לְבַיִת, וּבְכָל אַחַת חֲצִי זַיִת מֵהַמֵּת, וְדַלְתוֹתֵיהֶם נְעוּלִים, הַבַּיִת טָמֵא וְהֵם טְהוֹרִים; וְאִם נִפְתְחוּ, גַּם הֵם טְמֵאִים.

חָצֵר הַמֻּקֶּפֶת זִיזִין וְאַכְסַדְרָאוֹת, וְטֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהַבָּתִּים, אִם כָּל פִּתְחֵי הַבָּתִּים וְהַחַלּוֹנוֹת נְעוּלִים, טֻמְאָה יוֹצֵאת לְתַחַת הַזִּיזִין וְהָאַכְסַדְרָאוֹת; וְהַטַּעַם, מִשּׁוּם דְּהוֹאִיל וְסוֹף הַטֻּמְאָה לָצֵאת דֶּרֶךְ שָׁם, רוֹאִין כְּאִלּוּ יָצְאָה; וְלָכֵן יֵשׁ מַחְמִירִין לְכֹהֲנִים לֵילֵךְ דֶּרֶךְ שַׁעַר הָעִיר שֶׁסּוֹף הַמֵּת לָצֵאת מִשָּׁם (פִּסְקֵי מהרא''י סִימָן כ''ה וְכָל בּוֹ), וְיֵשׁ מַתִּירִין (שָׁם הֵבִיא בְּשֵׁם י''א), וְהַמֵּקֵל לֹא הִפְסִיד בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לְהַחְמִיר; וְאִם נִפְתַּח חַלּוֹן אוֹ פֶּתַח מִצַּד הָאַחֵר, וְאוֹתָם שֶׁל צַד הֶחָצֵר כֻּלָּם נְעוּלִים, אֵין הַטֻּמְאָה יוֹצֵאת לְתַחַת הַזִּיזִין. וְאִם נִפְתַּח גַּם כֵּן אֶחָד מֵהֶן לְצַד הַזִּיזִין, הַטֻּמְאָה יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת לְתַחַת הַזִּיזִין. וְכֵן אִם טֻמְאָה תַּחַת הַזִּיזִין, נִכְנֶסֶת מִתַּחְתֵּיהֶן לַבַּיִת; לָכֵן גַּגִּים הַבּוֹלְטִים לְמַעְלָה לְחוּץ עַל פִּתְחֵי הַבָּתִּים, וְטֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהַבָּתִּים, כָּל הַבָּתִּים שֶׁפִּתְחֵיהֶם פְּתוּחִים, טְמֵאִים. הַגָּה: ב' גַּגִּין שֶׁאֵין נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם רַק פָּחוֹת מִג', לֹא הָוֵי חִבּוּר לַטֻּמְאָה, דְּלֹא אַמְרִינָן לָבוּד לְהַחְמִיר (מהרי''ו בִּפְסָקָיו). וְאִם הָיוּ זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן נוֹגְעִים, אַמְרִינָן: חָבוּט רָמֵי, וּכְאִלּוּ נוֹגְעִים (נ''י בְּהִלְכוֹת טֻמְאָה רי''ף). הַכֹּהֲנִים אֵינָן יְכוֹלִין לָכֹף לִקְרוֹבֵי הַמֵּת שֶׁיּוֹצִיאוּ הַמֵּת מִמְּקוֹמוֹ, כְּדֵי שֶׁהֵם יִהְיוּ רַשָּׁאִים לִכָּנֵס לְבֵיתָם, אִם לֹא בְּמָקוֹם שֶׁדֶּרֶךְ לְהוֹצִיא כָּל הַמֵּתִים (תְּשׁוּבַת מהרי''ל סִימָן ס''ה).

אָסוּר לִקְרַב בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל מֵת אוֹ שֶׁל קֶבֶר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁאֵין הַקֶּבֶר מְסֻיָּם בִּמְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת י' טְפָחִים, אֲבָל אִם הוּא מְסֻיָּם בִּמְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ בְּחָרִיץ עָמֹק י' טְפָחִים, אֵין צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶלָּא ד' טְפָחִים. וּמֻתָּר לְכֹהֵן לַעֲמֹד אֵצֶל בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵת, וּמֻתָּר לִגֹּעַ בִּכְתָלָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוּם דָּבָר מַאֲהִיל עָלָיו (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א סִימָן קל''ו).

מֵת הַמּוּנָח בִּסְפִינָה, אִם הִיא קְטַנָּה שֶׁמִּתְנַדְנֶדֶת כְּשֶׁדּוֹרְכִין בָּהּ, אָסוּר לְכֹהֵן לִכָּנֵס בָּהּ.

Siman 372

היתר טומאה במקום מצוה ודין קברי עובדי כוכבים. ובו ב' סעיפים:

אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּהֵן אָסוּר לִכָּנֵס לְבֵית הַפְּרָס, (פֵּרוּשׁ שָׂדֶה שֶׁנֶּאֱבַד בָּהּ קֶבֶר, וְשֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר, וְשִׁעוּרָהּ מֵאָה אַמָּה) אוֹ לְאֶרֶץ הָעַמִּים, אִם הָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ שָׁם לִשָּׂא אִשָּׁה אוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה, וְאֵין לוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, יָכוֹל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שָׁם, אֲפִלּוּ אִם מוֹצֵא לִלְמֹד בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן אָבֵל הָעוֹבֵר דֶּרֶךְ שָׁם, יָכוֹל לֵילֵךְ אַחֲרָיו לְנַחֲמוֹ. וְכֵן מִטַּמֵּא בְּטֻּמְאָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, לָדִין עִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּלְעַרְעֵר עִמָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַגָּה: כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹכֵב עָרֹם, וְהוּא בְּאֹהֶל עִם הַמֵּת וְלֹא יָדַע, אֵין לְהַגִּיד לוֹ, אֶלָּא יִקְרְאוּ לוֹ סְתָם, שֶׁיֵּצֵא כְּדֵי שֶׁיַּלְבִּישׁ עַצְמוֹ תְּחִלָּה. אֲבָל אִם כְּבַר הִגִּידוּ לוֹ, אָסוּר לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּלְבַּשׁ עַצְמוֹ. וְדַוְקָא אִם הוּא בְּאֹהֶל הַמֵּת, שֶׁהוּא טֻמְאָה דְּאוֹרַיְתָא, אֲבָל אִם הוּא בְּבֵית הַפְּרָס אוֹ אֶרֶץ הָעַמִּים, שֶׁהוּא טֻמְאָה דְּרַבָּנָן, יַלְבִּישׁ עַצְמוֹ תְּחִלָּה, דְּגָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת (ת''ה סִימָן רפ''ה), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ש''ג לְעִנְיַן כִּלְאַיִם. כֹּהֵן שֶׁהוּא יָשֵׁן, וּמֵת עִמּוֹ בָּאֹהֶל, צְרִיכִין לַהֲקִיצוֹ וּלְהַגִּיד לוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא (תְּשׁוּבַת מהרי''ל סִימָן ס''ט).

קִבְרֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, נָכוֹן לִזָּהֵר הַכֹּהֵן מִלֵּילֵךְ עֲלֵיהֶם; (מהר''מ וְתוס' פ' הַמְקַבֵּל) אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מְקִלִּין (רַמְבַּ''ם והגמי''י בְּשֵׁם ס' יְרֵאִים). וְנָכוֹן לְהַחְמִיר. אֲבָל קֶבֶר שֶׁל מוּמָר (לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים), מְטָּמֵא כְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל (רַשְׁבָּ''א סי' קצ''ד ורמ''ב).

Siman 373

איזה כהן מוזהר על הטומאה ולאיזה מתים מטמא ועד מתי מטמא. ובו ט' סעיפים:

כְּשֵׁם שֶׁהַכֹּהֵן מֻזְהָר שֶׁלֹּא לִטָּמְאוֹת, כָּךְ מֻזְהָרִים הַגְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים. וְדַוְקָא לְטַמְּאוֹתָן בְּיָדַיִם, אֲבָל אִם הַקְּטַנִּים מִטָּמְאִין מֵעַצְמָן, עַיֵּן בְּא''ח סִימָן שמ''ג אִי צָרִיךְ לְהַפְרִישָׁן (הָרַשְׁבָּ''א סִימָן קכ''ח ומהרי''ו, וְטוּר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ''ם כָּתַב כָּאן דְּאֵין צָרִיךְ).

אֲפִלּוּ בַּעַל מוּם, מֻזְהָר מִלִּטַּמֵּא, אֲבָל חָלָל וְכֹהֶנֶת, מֻתָּרִים לִטָּמֵא.

כָּל הַמֵּתִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה שֶׁכֹּהֵן מִטָּמֵא לָהֶם, מִצְוָה שֶׁיִּטָּמֵא לָהֶם; וְאִם לֹא רָצָה, מְטַמְאִים אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה.

אֵלּוּ הֵם הַקְּרוֹבִים שֶׁמִּטָּמֵא לָהֶם: אִשְׁתּוֹ נְשׂוּאָה שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה; אֲבָל פְּסוּלָה, אוֹ גְּרוּשָׁה, אוֹ אֲרוּסָה, לֹא אוֹנֵן וְלֹא מִטָּמֵא לָהּ; וְכֵן הִיא, לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִטָּמְאָה לוֹ. וּמִטָּמֵא לְאִמּוֹ, אֲפִלּוּ נִתְחַלְּלָה; וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ דְּקִים לֵיהּ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, אוֹ שֶׁהֵם מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם וָאֵילָךְ, אֲפִלּוּ הֵם פְּסוּלִים; חוּץ מִבְּנוֹ וּבִתּוֹ מִשִּׁפְחָה אוֹ כּוּתִית; וּלְאָחִיו וְלַאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו, אֲפִלּוּ הֵם פְּסוּלִים, אֶלָּא אִם כֵּן הֵם בְּנֵי שִׁפְחָה אוֹ כּוּתִית; אֲבָל לְאָחִיו וְלַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, אֵינוֹ מִטָּמֵא. וְכֵן אֵינוֹ מִטָּמֵא לַאֲחוֹתוֹ אֲרוּסָה, אֲפִלּוּ הִיא אֲרוּסָה לְכֹהֵן; וְלֹא לַאֲנוּסָה וּמְפֻתָּה; אֲבָל מִטָּמֵא לַאֲחוֹתוֹ אֲרוּסָה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, וּבוֹגֶרֶת, וּמֻכַּת עֵץ; וּמִטָּמֵא לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם, אֲפִלּוּ אִם כָּתַב בִּכְתֻבָּתָהּ: אִי מִיתַת בְּלֹא בָּנִים תֶּהְדַּר כְּתֻבָּתֵךְ לְבֵי נָשָׁא (פֵּרוּשׁ לְבֵית אָבִיהָ).

כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּטָּמֵא לָהֶם, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא לְצֹרֶךְ. הַגָּה: וְלַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אֲפִלּוּ מֵת לוֹ מֵת בְּשַׁבָּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָבְרוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, שָׁרֵי לִטָּמְאוֹת לוֹ וּלְשָׁמְרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מֻטָּל בְּבִזָּיוֹן (ת''ה סי' רפ''ג) ; וְנָכוֹן לְהַחְמִיר כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁלֹּא לִטָּמְאוֹת רַק לְצֹרֶךְ קְבוּרָה וּלְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. (שָׁם בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת שנ''ץ).

אֵינוֹ מִטָּמֵא לָהֶם, אֶלָּא עַד שֶׁיִּסְתֹּם הַגּוֹלֵל. וְאִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ, מֻתָּר לִטָּמֵא לוֹ לְצֹרֶךְ, עַד שֶׁיִּסְתֹּם גּוֹלֵל שֵׁנִי (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א סִימָן רצ''ב).

אָסוּר לְכֹהֵן לְהִתְטַמֵּא לְמֵת, אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁמִּטָּמֵא לִקְרוֹבָיו. לְפִיכָךְ כֹּהֵן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, צָרִיךְ לִזָּהֵר וּלְקָבְרוֹ בְּסוֹף בֵּית הַקְּבָרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְלֹא יִתְטַמֵּא בְּקִבְרוֹת אֲחֵרִים כְּשֶׁיִּקְבֹּר מֵתוֹ. הַגָּה: וְדַוְקָא לְאַחַר שֶׁפָּרַשׁ מִמֵּתוֹ, אֲבָל בְּעוֹד שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמֵתוֹ, מֻתָּר לִטָּמְאוֹת אַף לַאֲחֵרִים (טוּר).

כֹּהֵן שֶׁפָּרְשׁוּ אֲבוֹתָיו מִדַּרְכֵי צִבּוּר, כְּגוֹן הַמַּסוּרוֹת, אֵינוֹ מִטָּמֵא לָהֶם; וְלֹא לַהֲרוּגֵי בֵּית דִּין; וְלֹא לְמִי שֶׁמְּאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת, וְלֹא לְסָפֵק, כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרֵב וְלָדָהּ בִּוְלַד חֲבֶרְתָּהּ אוֹ סָפֵק בֶּן ט' לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן ז' לָאַחֲרוֹן.

אֵין הַכֹּהֵן מִטָּמֵא לְאֵבֶר מִן הַחַי מֵאָבִיו, וְלֹא לְעֶצֶם מֵעַצְמוֹת אָבִיו. וְכֵן הַמְלַקֵּט עֲצָמוֹת, אֵינוֹ מִטָּמֵא לָהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהַשִּׁדְרָה קַיֶּמֶת. חָסֵר מִמֶּנּוּ כָּל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ הוּא מֻנָּח אֶצְלוֹ, אֵינוֹ מִטָּמֵא לוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִטָּמֵא אֶלָּא לְשָׁלֵם. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁחָסֵר לְאַחַר מִיתָה, אֲבָל אִם חָסַר מִמֶּנּוּ אֵבֶר בְּחַיָּיו, וּמֵת, מִטָּמֵא לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ מִטָּמֵא לְהָרוּג, דְּמִקְרֵי חָסֵר (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם ר''ש מאוירא) וְנָכוֹן לְהַחְמִיר.

Siman 374

טומאת כהן למת מצוה לנשיא ולרבו ועל איזה מת מתאבלין. ובו י"א סעיפים:

מִצְוָה לְהִטָּמְאוֹת לְמֵת מִצְוָה, אֲפִלּוּ הוּא כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר וְהוֹלֵךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ, וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וּמָצָא מֵת מִצְוָה, הֲרֵי זֶה מִטָּמֵא לוֹ.

אֵינוֹ נִקְרָא מֵת מִצְוָה לְעִנְיָן זֶה, אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ. וְאִם מָצָא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ חוּץ מֵאֵבֶר אֶחָד, חוֹזֵר לִטָּמֵא בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ אֵבֶר.

אֵיזֶהוּ מֵת מִצְוָה, שֶׁמְּצָאוֹ בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְּעִיר שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְאֵין לוֹ קוֹבְרִים, וּמִמָּקוֹם שֶׁמְּצָאוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִקְרוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲנֵהוּ וְיָבֹא לְטַפֵּל בּוֹ וּלְקָבְרוֹ, אָסוּר לוֹ לָזוּז מִשָּׁם וּלְהַנִּיחַ אֶת הַמֵּת, אֲפִלּוּ לֵילֵךְ לָעִיר לְהָבִיא קוֹבְרִים, אֶלָּא יְטַמֵּא עַצְמוֹ וְיִקְבְּרֶנּוּ. אֲבָל אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל קְרוֹבִים לִמְקוֹם הַמֵּת, שֶׁהַמּוֹצֵא אֶת הַמֵּת קוֹרֵא אוֹתָם וְהֵם עוֹנִים לוֹ וּבָאִים לְקָבְרוֹ, אֵין זֶה מֵת מִצְוָה שֶׁיִּטָּמֵא עָלָיו הַכֹּהֵן, אֶלָּא קוֹרֵא אוֹתָם וְהֵם קוֹבְרִים. בָּאוּ בְּנֵי הָעִיר, אִם יֵשׁ לוֹ כָּל צָרְכּוֹ, מוֹשֵׁךְ אֶת יָדָיו. (לְשׁוֹן רַמְבַּ''ן בתה''א ורא''ש בְּהִלְכוֹת טֻמְאָה) הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים אִם אֵינוֹ מוֹצֵא שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ, רַק בְּשָׂכָר, אֵינוֹ חַיָּב לִשְׂכֹּר מִשֶּׁלּוֹ, אֶלָּא מִטָּמֵא, אִם יִרְצֶה (נ''י פֶּרֶק הָאִשָּׁה רַבָּה בְּשֵׁם ריטב''א). מֵת הַנִּמְצָא, וְלֹא יַדְעִינָן אִם עוֹבֵד כּוֹכָבִים אִם יִשְׂרָאֵל הוּא, אַזְלִינָן בָּתַר רֻבָּא הַנִּמְצָאִים שָׁם, אִם יֵשׁ, שֶׁלֹּא נוּכַל לוֹמַר כָּל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א).

כָּל הַקְּרוֹבִים שֶׁהַכֹּהֵן מִטָּמֵא לָהֶם, שֶׁהֵם: אָבִיו, וְאִמּוֹ, וּבְנוֹ, וּבִתּוֹ, וְאָחִיו, וַאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו הַבְּתוּלָה, וְאִשְׁתּוֹ, מִתְאַבְּלִים עֲלֵיהֶם. וְעוֹד הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם: אָחִיו מֵאִמּוֹ, וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, בֵּין בְּתוּלָה בֵּין נְשׂוּאָה, וַאֲחוֹתוֹ נְשׂוּאָה מֵאָבִיו, שֶׁמִּתְאַבְּלִים עֲלֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כֹּהֵן מִטָּמֵא לָהֶם. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עַל אִשְׁתּוֹ, כָּךְ הִיא מִתְאַבֶּלֶת עָלָיו. וְדַוְקָא אִשְׁתּוֹ כְּשֵׁרָה וּנְשׂוּאָה, אֲבָל פְּסוּלָה אוֹ אֲרוּסָה, לֹא. אֲבָל בְּנוֹ, וּבִתּוֹ, וְאָחִיו, וַאֲחוֹתוֹ, אֲפִלּוּ הֵם פְּסוּלִים, מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם, חוּץ מִבְּנוֹ, וּבִתּוֹ וְאָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מִשִּׁפְחָה וְכוּתִית, שֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם.

הַגֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר הוּא וּבָנָיו, אוֹ עֶבֶד שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר הוּא וְאִמּוֹ, אֵין מִתְאַבְּלִין זֶה עַל זֶה. וְהוּא הַדִּין גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר עִם אִמּוֹ, אֵין מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם (סְבָרַת הָרַב מֵהַמָּרְדְּכַי הל' שְׂמָחוֹת מִמַּעֲשֶׂה שֶׁבָּא לִפְנֵי ר''י לְמַאי דקי''ל אֲבֵלוּת יוֹם רִאשׁוֹן דְּרַבָּנָן).

כָּל מִי שֶׁמִּתְאַבֵּל עָלָיו, מִתְאַבֵּל עִמּוֹ אִם מֵת לוֹ מֵת. וְדַוְקָא בְּעוֹדוֹ בְּפָנָיו, אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו אֵין צָרִיךְ לִנְהֹג אֲבֵלוּת; חוּץ מֵאִשְׁתּוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְאַבֵּל עָלֶיהָ אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עִמָּהּ אֶלָּא עַל אָבִיהָ אוֹ עַל אִמָּהּ מִשּׁוּם כְּבוֹד חָמִיו וַחֲמוֹתוֹ, אֲבָל עַל אָחִיהָ וַאֲחוֹתָהּ אוֹ בְּנָהּ וּבִתָּהּ מֵאִישׁ אַחֵר, אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עִמָּהּ. וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְכֹפָהּ לְהִתְקַשֵּׁט, אֲבָל יְכוֹלָה לִמְזֹג לוֹ הַכּוֹס וּלְהַצִּיעַ לוֹ הַמִּטָּה וְלִרְחֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. וְכֵן הִיא אֵינָהּ מִתְאַבֶּלֶת עִמּוֹ, אֶלָּא כְּשֶׁמֵּתוּ חָמִיהָ אוֹ חֲמוֹתָהּ, אֲבָל שְׁאָר קְרוֹבָיו שֶׁמֵּתוּ, אֵינָהּ מִתְאַבֶּלֶת עִמּוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָאִידָּנָא נוֹהֲגִין לְהָקֵל בַּאֲבֵלוּת זֶה שֶׁל הַמִתְאַבְּלִים עִמּוֹ, דְּאֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹד הַמִתְאַבְּלִים, וְעַכְשָׁו נָהֲגוּ כֻּלָּם לִמְחֹל. וְכֵן נוֹהֲגִין הָאִדָּנָא שֶׁלֹּא לְהִתְאַבֵּל כְּלָל עִם הַמִתְאַבְּלִים (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא''שׁ וְהוּא בְּפ' א''מ וְרַמְבַּ''ן בת''ה והגמי''י פֶּרֶק א), וְכָל הַמַּחְמִיר בָּזֶה אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַמַּתְמִיהִים (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ב). וּמִכָּל מָקוֹם נָהֲגוּ שֶׁכָּל קְרוֹבֵי הַמֵּת, הַפְּסוּלִין לוֹ לְעֵדוּת, מַרְאִין קְצָת אֲבֵלוּת בְּעַצְמָן כָּל שָׁבוּעַ הָרִאשׁוֹנָה, דְּהַיְנוּ עַד אַחַר שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן, שֶׁאֵינָן רוֹחֲצִים וְאֵין מְשַׁנִּים קְצָת בִּגְדֵיהֶם כְּמוֹ בִּשְׁאָר שַׁבָּת (גְּדוֹלֵי אוסטריי ךָ נָהֲגוּ כֵּן). וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ עוֹד לְהַחְמִיר בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים, וְהָעִקָּר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וְכָל זֶה בִּשְׁמוּעָה קְרוֹבָה, אוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל הַמִּיתָה; אֲבָל בִּשְׁמוּעָה רְחוֹקָה, אֵין לַאֲבֵלוּת זֶה מָקוֹם כְּלָל (תִּמְצָא הַכֹּל מְבֹאָר בת''ה סִימָן רנ''א). מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לְהִתְאַבֵּל עַל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, אוֹ לִלְבֹּשׁ שְׁחֹרִים עַל קְרוֹבוֹ, אֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ (הָרֹא''שׁ כְּלָל כ''ז דִּין ט').

אֵין מִתְאַבְּלִים עִם הַקְּרוֹבִים שֶׁמִּתְאַבְּלִים עֲלֵיהֶם, אֶלָּא כְּשֶׁמִּתְאַבְּלִים עַל הַקֻּרְבָה דִּשְׁאֵר, כְּגוֹן בְּנוֹ וְאָחִיו שֶׁמִּתְאַבֵּל עַל בֵּן וּבַת שֶׁלָּהֶם; אֲבָל עַל קֻרְבָה דְּקִדּוּשִׁין שֶׁלָּהֶם, כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה אֵשֶׁת בְּנוֹ אוֹ אֵשֶׁת אָחִיו אוֹ בַּעַל בִּתּוֹ אוֹ בַּעַל אֲחוֹתוֹ, אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם.

תִּינוֹק, כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם וְיוֹם שְׁלֹשִׁים בַּכְּלָל, אֵין מִתְאַבְּלִים עָלָיו, אֲפִלּוּ גָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו; וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ מִתְאַבֵּל עָלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹדַע שֶׁהוּא בֶּן ח'. וְאִי קִים לֵיהּ בֵּיהּ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, כְּגוֹן שֶׁבָּעַל וּפֵרֵשׁ וְנוֹלַד חַי לִט' חֳדָשִׁים גְּמוּרִים, אֲפִלּוּ מֵת בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַד, מִתְאַבְּלִים עָלָיו. סָפֵק בֶּן ט' לָרִאשׁוֹן (אוֹ) בֶּן ז' לָאַחֲרוֹן, שְׁנֵיהֶם מִתְאַבְּלִים עָלָיו (מָרְדְּכַי הִלְכוֹת אֲבֵלוּת וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק א' וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת).

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דִּתְאוֹמִים שֶׁמֵּת א' מֵהֶם תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהַשֵּׁנִי חַי וּמֵת אַחַר ל' יוֹם, אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו.

עַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה נוֹהֵג דִּינֵי אֲנִינוּת, אֶלָּא שֶׁמְּבָרֵךְ וּמְזַמֵּן וּמִתְאַבֵּל עָלָיו בַּחֲלִיצַת סַנְדָּל וְכָל דִּינֵי אֲבֵלוּת, יוֹם אֶחָד. (וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַבִּי שִׂמְחָה שֶׁצָרִיךְ לְשַׁנּוֹת מְקוֹמוֹ בב''ה, מִיהוּ בְּמִקְצָת הַיּוֹם סָגֵי).

נָשִׂיא, אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל מִטָּמְאִין לוֹ, אֵין מִתְאַבְּלִים עָלָיו. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין מִתְאַבְּלִין עַל בֵּן הָרִאשׁוֹן אוֹ בֵּן הַבְּכוֹר שֶׁמֵּת לְאָדָם (כָּל בּוֹ וריב''ש וּבֵית יוֹסֵף הֵבִיאוּ מִי שֶׁנָּהֲגוּ כֵּן, וְהֵם כָּתְבוּ שֶׁהוּא טָעוּת) ; וְהַמִּנְהָג הוּא מִנְהַג טָעוּת, אֶלָּא חַיָּבִים לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם. וּמִכָּל מָקוֹם נִשְׁתַּרְבֵּב הַמִּנְהָג בְּעִירֵנוּ שֶׁאֵין אָב וָאֵם הוֹלְכִים אַחַר בְּנֵיהֶם הָרִאשׁוֹן לְבֵית הַקְּבָרוֹת. יֵשׁ אוֹמְרִים בִּשְׁעַת הַדֶּבֶר אֵין מִתְאַבְּלִים, מִשּׁוּם בִּיעֲתוּתָא (תְּשׁוּבַת מהרי''ל סִימָן ג'), וְשָׁמַעְתִּי קְצָת נָהֲגוּ כֵּן.

Siman 375

טומאת כהן למת מצוה לנשיא ולרבו ועל איזה מת מתאבלין. ובו י"א סעיפים:

מֵאֵימָתַי חָל הָאֲבֵלוּת, מִשֶּׁנִּקְבַּר וְנִגְמַר סְתִימַת הַקֶּבֶר בְּעָפָר, מִיָּד מַתְחִיל הָאֲבֵלוּת וּמְעַטֵּף רֹאשׁוֹ, אֲבָל אֵינוֹ חוֹלֵץ מִנְעָלָיו עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ (רַמְבַּ''ן). וְעַכְשָׁו נוֹהֲגִים לַחֲלֹץ מִנְעָל אַחַר סְתִימַת הַגּוֹלָל מִיָּד, כִּדְאִיתָא בְּסִימָן שע''ו. הַגָּה: וְע''ל סִימָן שפ''ב. הָיָה סָבוּר שֶׁנִּסְתַּם הַקֶּבֶר וְהִתְחִיל לְהִתְאַבֵּל, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁטָּעָה, חוֹזֵר וּמַתְחִיל הָאֲבֵלוּת מֵחָדָשׁ (תְּשׁוּבַת הָרֹא''שׁ כְּלָל כ''ז).

מִי שֶׁדַּרְכָּם לִשְׁלֹחַ הַמֵּת לִמְדִינָה אַחֶרֶת לְקָבְרוֹ, וְאֵינָם יוֹדְעִים מָתַי יִקָּבֵר, מֵעֵת שֶׁיַּחַזְרוּ פְּנֵיהֶם מִלְלַוּוֹת מַתְחִילִין לִמְנוֹת שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים וּמַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל (ל' רַמְבַּ''ם פֶּרֶק א' מה''א ד''ו) ; וְהַהוֹלְכִים עִמּוֹ, מוֹנִים מִשֶּׁיִּקָבֵר. וְאִם גָדוֹל הַמִּשְׁפָּחָה הוֹלֵךְ עִמּוֹ, אַף אֵלוּ שֶׁבְּכָאן אֵינָם מוֹנִים אֶלָא מִשֶּׁיִּקָבֵר; וּגְדוֹל מִשְׁפָּחָה הַיְנוּ דְּבֵיתָא סָמוּךְ עֲלֵהּ וּגְרִירֵי כֻּלְהוּ בַּתְרֵיהּ, לֹא שְׁנָא אָח לֹא שְׁנָא בֵּן קָטָן; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר וְהוּא שֶׁיְּהֵא בֶּן י''ג.

אִם מְפַנִּין אֶת הַמֵּת מִקֶבֶר לְקֶבֶר, אִם קְבָרוּהוּ בְּקֶבֶר רִאשׁוֹן עַל דַּעַת לִהְיוֹת קָבוּר שָׁם עוֹלָמִית, אֶלָא שֶׁאַחַר כָּךְ נִמְלְכוּ לְפַנּוֹתוֹ מִשָּׁם, אֵין מוֹנִין לוֹ אֶלָא מִשֶּׁיִּקָבֵר בְּקֶבֶר רִאשׁוֹן, אֲפִלוּ פִּנּוּהוּ תּוֹךְ ז'. אֲבָל אִם בִּתְחִלָה קְבָרוּהוּ עַל דַּעַת לְפַנּוֹתוֹ כְּשֶׁיִּזְדַּמֵּן לָהֶם, מַתְחִילִין אֲבֵלוּת מִיָּד; וְאִם פִּנּוּהוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה, חוֹזְרִין וּמוֹנִין מִשֶּׁיִּקָבֵר שֵׁנִית; וְאִם לֹא פִּנּוּהוּ עַד לְאַחַר שִׁבְעָה, כְּבַר עָבַר אֲבֵלוּתָם וְאֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו פַּעַם אַחֶרֶת; וְאִם מִתְּחִלָה הָיָה דַּעְתָּם לְפַנּוֹתוֹ מִשָּׁם תּוֹךְ שִׁבְעָה, אֵין מַתְחִילִין לִמְנוֹת עַד שֶׁיִּקָבֵר בַּקֶבֶר הַשֵּׁנִי.

אִם נָתְנוּ הַמֵּת בְּאָרוֹן, וּנְתָנוּהוּ בְּבַיִת אַחֵר לְפִי שֶׁהָיְתָה הָעִיר בְּמָצוֹר, מוֹנִים לוֹ מִיָּד שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתָּם לְקָבְרוֹ בְּבֵית הַקְבָרוֹת אַחַר הַמָּצוֹר, וּסְתִימַת אָרוֹן הָוֵי כִּקְבוּרָה וְחָל עֲלֵיהֶם אֲבֵלוּת מִיָּד.

הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁאֵין מַנִּיחִים אוֹתָם לִקָבֵר, מֵאֵימָתַי מַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם וְלִמְנוֹת ז' וּשְׁלֹשִׁים, מִשֶּׁנִּתְיָאֲשׁוּ לִשְׁאֹל לַמֶּלֶךְ לְקָבְרָן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ מִלִגְנֹב אוֹתָם.

מִי שֶׁהוֹדִיעוּהוּ שֶׁצָּלְבוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים קְרוֹבוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת וְנָהַג אֲבֵלוּת מִיָּד, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁעֲדַיִן עוֹמֵד בַּצְּלִיבָה, אוֹתוֹ אֲבֵלוּת לֹא עָלָה לוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה מִשֶּׁיִּקָבֵר אוֹ מִשֶּׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִלְקָבְרוֹ (דַּעַת ר''י וְרַמְבַּ''ן).

מִי שֶׁטָּבַע בְּמַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף, אוֹ שֶׁיָּצָא קוֹל שֶׁהֲרָגוּהוּ לִסְטִים אוֹ שֶׁגְרַרְתּוֹ חַיָּה, מֵאֵימָתַי מוֹנִים, מִשֶּׁנִּתְיָאֲשׁוּ לְבַקֵשׁ. מְצָאוּהוּ אֵבָרִים אֵבָרִים וּמַכִּירִין אוֹתוֹ בְּסִימָנֵי גוּפוֹ, אֵין מוֹנִין לוֹ עַד שֶׁיִּמָּצֵא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ אוֹ יִתְיָאֲשׁוּ מִלְבַקֵשׁ (בָּרַיְתָא מְבִיאָהּ רַמְבַּ''ן) ; וְאִם נִמְצָא אַחַר שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, אֵין הַקְרוֹבִין צְרִיכִים לַחֲזֹר וּלְהִתְאַבֵּל, אֶלָא הַבָּנִים, אִם הֵם שָׁם בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָא מִתְאַבְּלִים אוֹתוֹ הַיּוֹם דְּלֹא גָרַע מִלִקוּט עַצְמוֹת אָבִיו; אֲבָל אִם אֵינָם שָׁם, וְשָׁמְעוּ אַחַר שֶׁעָבַר הַיּוֹם, אֵין צְרִיכִין לְהִתְאַבֵּל. הַגָּה: אִם שָׁלְחוּ מֵתֵיהֶם לְעִיר אַחֶרֶת, שֶׁדִּינָם לְהַתְחִיל הָאֲבֵלוּת מִשֶּׁיַּחֲזִירוּ פְּנֵיהֶם, וְהִתְחִילוּ לִמְנוֹת הָאֲבֵלוּת, וְאַחַר כָּךְ נִתְפַּס הַמֵּת וְלֹא נִתַּן לִקְבוּרָה זְמַן אָרֹךְ, אֵין צְרִיכִין לְהַפְסִיק אֲבֵלוּתָן, וְאֵין צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְהִתְאַבֵּל אַחַר כָּךְ, דְּמֵאַחַר שֶׁדִּינָם לְהַתְחִיל מִיָּד, אֵין צְרִיכִין לְהַפְסִיק (מָרְדְּכַי סוֹף מ''ק).

מִי שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב, וְלֹא יָדַע עַד שֶׁבָּא לַמָּקוֹם שֶׁמֵּת שָׁם הַמֵּת, אוֹ לִמְקוֹם קְבוּרָה, אִם הָיָה בְּמָקוֹם קָרוֹב שֶׁהוּא מַהֲלַךְ י' פַּרְסָאוֹת שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא בְּיוֹם אֶחָד, אֲפִלוּ בָּא בַּיּוֹם הַז', אִם מָצָא מְנַחֲמִים אֵצֶל גְדוֹל הַבַּיִת, אֲפִלוּ שֶׁנִּנְעֲרוּ לַעֲמֹד, הוֹאִיל וּמָצָא מְנַחֲמִים דְּהַיְנוּ שֶׁנּוֹהֲגִים עֲדַיִן קְצָת אֲבֵלוּת (טוּר וְרַשְׁבָּ''א בִּתְשׁוּבָה), עוֹלֶה וּמוֹנֶה לוֹ עִמָּהֶם תַּשְׁלוּם שְׁלֹשִׁים יוֹם; וְאִם לֹא מָצָא מְנַחֲמִים, מוֹנֶה לְעַצְמוֹ. וְכֵן אִם הָיָה בְּמָקוֹם רָחוֹק, אֲפִלוּ בָּא בְּיוֹם שֵׁנִי, מוֹנֶה לְעַצְמוֹ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים מִיּוֹם שֶׁבָּא. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִילוּ אִם בָּא אֶחָד, וְאֵין הַגָּדוֹל בַּבַּיִת רַק שֶׁהָלַךְ לְצֹרֶךְ הַמֵּת, אִם חָזַר תּוֹךְ ג' יָמִים הָוֵי כְּאִלּוּ הוּא בַּבַּיִת וְהַבָּא תּוֹךְ ג' מוֹנֶה עִמָּהֶם (וְכֵן הוּא בַּטּוּר) ; וְיֵשׁ לְהָקֵל כִּסְבָרָא זוֹ. וְכָל שֶׁדִּינוֹ לִמְנוֹת עִמָּהֶם, אֲפִלּוּ אִם חָזַר אַחַר כָּךְ לְבֵיתוֹ, מוֹנֶה עִמָּהֶם (הָרַשְׁבָּ''א סִימָן תע''ז).

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁלֹּא שָׁמַע שֶׁמֵּת, עַד שֶׁבָּא. אֲבָל אִם נוֹדַע לוֹ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִתְחִיל לְהִתְאַבֵּל, לֹא יְקַצֵּר אֲבֵלוּתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁבָּא אֶצְלָם.

מִי שֶׁהוּא אָבֵל, וּבְתוֹךְ ז' מֵת לוֹ מֵת אַחֵר, מוֹנֶה ז' לְמֵת אַחֲרוֹן וְעוֹלִים לוֹ לְתַשְׁלוּם שִׁבְעָה יְמֵי אֲבֵלוּת הָרִאשׁוֹן.

מִי שֶׁהִתְפַּלֵל עַרְבִית, וַעֲדַיִן הוּא יוֹם, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמּוֹנֶה מִיּוֹם הַמָּחֳרָת, וְאוֹתוֹ יוֹם אֵינוֹ עוֹלֶה.

Siman 376

מנהג המנחמים ודין מת שאין לו מנחמים. ובו ד' סעיפים:

אֵין הַמְנַחֲמִים רַשָּׁאִים לִפְתֹּחַ, עַד שֶׁיִּפְתַּח הָאָבֵל תְּחִלָה. וְהָאָבֵל מֵסֵב בָּרֹאשׁ, וְכֵיוָן שֶׁנִּעְנַע הָאָבֵל בְּרֹאשׁוֹ, בְּעִנְיָן שֶׁנִּרְאֶה שֶׁפּוֹטֵר אֶת הַמְנַחֲמִים, אֵינָם רַשָּׁאִים לֵישֵׁב אֶצְלוֹ. אֵין אָבֵל אוֹ חוֹלֶה חַיָּבִים לַעֲמֹד, אֲפִלּוּ מִפְּנֵי נָשִׂיא (פ' א''מ).

הַבָּא לְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ וְלָקוּם מִפָּנָיו, אוֹמֵר לוֹ: שֵׁב, אֶלָא אִם כֵּן הוּא אָבֵל אוֹ חוֹלֶה, דְּמַשְׁמָע: שֵׁב בָּאֲבֵלוּת שֶׁלְךָ, שֵׁב בַּחֹלִי שֶׁלְךָ. הַגָּה: לֹא יֹאמַר אָדָם: לֹא נִפְרַעְתִּי כְּפִי מַעֲשַׂי, אוֹ כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, שֶׁאַל יִפְתַּח פִּיו לַשָּׂטָן (כֵּן מַשְׁמָע בְּפֶרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ וּבְהַגָּהוֹת אַלְפָסִי שָׁם). וְאַל יֹאמַר אָדָם לְאָבֵל: מַה לְּךְ לַעֲשׂוֹת כִּי אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, שֶׁזֶּהוּ כְּגִדּוּף, דְּמַשְׁמָע הָא אִם אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת הָיָה עוֹשֶׂה, אֶלָּא יְקַבֵּל עָלָיו גְּזֵרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאַהֲבָה (נ''י פ' שׁוֹר שֶׁנָּגַח דְּמַשְׁמָע כֵּן בַּגְּמָרָא).

מֵת שֶׁאֵין לוֹ אֲבֵלִים לְהִתְנַחֵם, בָּאִים עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וְיוֹשְׁבִים בִּמְקוֹמוֹ כָּל ז' יְמֵי הָאֲבֵלוּת, וּשְׁאָר הָעָם מִתְקַבְּצִים עֲלֵיהֶם; וְאִם לֹא הָיוּ שָׁם עֲשָׂרָה קְבוּעִים, בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִתְקַבְּצִים עֲשָׂרָה מִשְּׁאָר הָעָם וְיוֹשְׁבִים בִּמְקוֹמוֹ. הַגָּה: וְלֹא רָאִיתִי נוֹהֲגִין כֵּן. וְכָתוּב במהרי''ל: נוֹהֲגִים לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲשָׂרָה כָּל ז' בַּמָּקוֹם שֶׁנִּפְטַר שָׁם הָאָדָם, וְהַיְנוּ עַל אָדָם שֶׁלֹּא הִנִּיחַ קְרוֹבִים יְדוּעִים לְהִתְאַבֵּל עָלָיו, אֲבָל יֵשׁ לוֹ בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁמִּתְאַבְּלִים עָלָיו, אֵין צָרִיךְ וְכָזֶה רָאוּי לִנְהֹג.

עַכְשָׁו נוֹהֲגִים שֶׁאַחַר שֶׁנִּגְמַר סְתִימַת הַקֶבֶר מֵעָפָר אוֹ לְאַחַר שֶׁהָפַךְ הָאָבֵל פָּנָיו מִן הַמֵּת, חוֹלְצִין מִנְעָל וְסַנְדָּל וּמַרְחִיקִין מְעַט מִבֵּית הַקְבָרוֹת, וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ דְּהוּא עָתִיד לְחַדְּתָא עָלְמָא, וְאַחַר כָּךְ תּוֹלְשִׁין עָפָר וְתוֹלְשִׁין עֲשָׂבִים, וּמַשְׁלִיכִים אַחַר גֵוָם וְרוֹחֲצִין יְדֵיהֶם בְּמַיִם. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיּוֹשְׁבִים ז''פ, מִפְּנֵי שֶׁהָרוּחוֹת מְלַוּוֹת אוֹתוֹ, וְכָל זְמַן שֶׁיּוֹשְׁבִין, בּוֹרְחִין מִמֶּנּוּ (מהרי''ל בִּתְשׁוּבָה כ''ג בְּשֵׁם י''א). וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ לֹא נָהֲגוּ לֵישֵׁב רַק ג''פ, אַחַר שֶׁרָחֲצוּ הַיָּדַיִם, וְאוֹמְרִים כָּל פַּעַם: וִיהִי נֹעַם וְגו' (תְּהִלִּים צ, יז), יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר (תְּהִלִּים צא, א) וְגו' וּכְשֶׁנִּקְבָּר הַמֵּת בְּיוֹם טוֹב, יְכוֹלִין לֵישֵׁב כָּךְ ג''פ כְּמוֹ בַּחֹל (מ''כ בְּהַגָּהוֹת מִנְהָגִים). וְהוּא הַדִּין אִם נִקְבַּר סָמוּךְ לְשַׁבָּת, עוֹשִׂין כֵּן בְּשַׁבָּת. וְנָהֲגוּ לְהַקְפִּיד אִם יִכָּנֵס אָדָם לְבַיִת אַחֵר קֹדֶם שֶׁיִּרְחַץ וְיֵשֵׁב ג''פ, וּמִנְהַג אֲבוֹתֵינוּ תּוֹרָה (שָׁם במהרי''ל). וְנִמְצָא בְּמִדְרָשׁוֹת לוֹמַר קַדִּישׁ עַל אָב (כָּל בּוֹ וריב''ש בְּשֵׁם תַּנְחוּמָא וְסִפְרִי, וּבְחַיֵּי בְּשֵׁם מַסֶכֶת כַּלָּה, וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַזֹּהַר, וּבְאוֹר זָרוּעַ בְּשֵׁם תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּא) ; עַל כֵּן נָהֲגוּ לוֹמַר עַל אָב וָאֵם קַדִּישׁ בַּתְרָא י''ב חֹדֶשׁ, וְכֵן נָהֲגוּ לְהַפְטִיר בַּנָּבִיא, וּלְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת שֶׁהוּא הַזְּמַן שֶׁחוֹזְרִין הַנְּשָׁמוֹת לְגֵיהִנֹּם, וּכְשֶׁהַבֵּן מִתְפַּלֵּל וּמְקַדֵּשׁ בָּרַבִּים, פּוֹדֶה אָבִיו וְאִמּוֹ מִן הַגֵּיהִנֹּם (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם הַגָּהוֹת). וְנָהֲגוּ לוֹמַר קַדִּישׁ עַל הָאֵם אַף עַל פִּי שֶׁהָאָב חַי עֲדַיִן, אֵינוֹ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת לִבְנוֹ שֶׁלֹּא יֹאמַר קַדִּישׁ עַל אִמּוֹ (סְבָרַת הַבֵּית יוֹסֵף עַל פִּי הַמִּנְהָג). מִצְוָה לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם שֶׁמֵּת אָב אוֹ אֵם (ריב''ש וְכָל בּוֹ). שְׁלֹשָׁה אַחִין וְאִישׁ נָכְרִי, הַשְּׁלֹשָׁה אַחִין נוֹטְלִין הַשְּׁלֹשָׁה קַדִּישִׁין וְהָאוֹמֵר נוֹטֵל קַדִּישׁ אֶחָד. וְנָהֲגוּ שֶׁאִם מַגִּיעַ לְאָדָם יוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁאוֹמְרִים עֲלֵיהֶם קַדִּישׁ יָתוֹם לְעוֹלָם, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה, מִתְפַּלֵּל; וְאִם יֵשׁ אֲבֵלִים אֲחֵרִים, נָהֲגוּ שֶׁתּוֹךְ שִׁבְעָה לְאֶבְלָם הֵם קוֹדְמִים, וְאֵין לוֹ קַדִּישׁ כְּלָל; תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים, יֵשׁ לוֹ קַדִּישׁ אֶחָד; לְאַחַר ל', כָּל הַקַּדִּישִׁים שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵם שֶׁלּוֹ. וּמוֹנִין שִׁבְעָה וְל' מִיּוֹם הַקְּבוּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע הָאָבֵל מִיָּד (במהרי''ל). וְאִם נָכְרִי הוּא כְּאֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר לְעִנְיַן קַדִּישׁ זוֹ, הוֹלְכִים אַחַר הַמִּנְהָג (אָגוּר). וְאֵין מָקוֹם לְקַדִּישׁ זוֹ אֶלָּא עַל אָב וָאֵם בִּלְבַד, אֲבָל לֹא בִּשְׁאָר קְרוֹבִים (בְּאוֹר זָרוּעַ). וְאִם אֵין בב''ה אָבֵל עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, אוֹמֵר אוֹתוֹ קַדִּישׁ מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב וָאֵם, בְּעַד כָּל מֵתֵי יִשְׂרָאֵל. (שָׁם) וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁשְּׁאָר קְרוֹבִים אוֹמְרִים קַדִּישׁ עַל קְרוֹבֵיהֶם כְּשֶׁאֵין אֲבֵלִים עַל אֲבִיהֶם וְאִמָּם, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֲפִלּוּ יֵשׁ אֲבֵלִים עַל אֲבִיהֶם וְאִמָּם, אוֹמְרִים שְׁאָר קְרוֹבִים, אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶם שֶׁאֵין אוֹמְרִים כָּל כָּךְ קַדִּישִׁים כְּמוֹ הָאֲבֵלִים עַל אָב וָאֵם (מהרי''ק שֹׁרֶשׁ מ''ד) ; וְהוֹלְכִין בְּכָל זֶה אַחַר הַמִּנְהָג, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מִנְהָג קָבוּעַ בָּעִיר. וְהָאֲבֵלִים אוֹמְרִים קַדִּישׁ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב (בְּאוֹר זָרוּעַ בְּשֵׁם ר''י מקורבי''ל), אֲבָל לֹא נָהֲגוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב (כֵּן הוּא בִּתְשׁוּבַת מהרי''ל), אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר בַּדָּבָר, אֲבָל בִּימוֹת הַחֹל, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל, יִתְפַּלֵּל וְיוֹתֵר מוֹעִיל מִקַּדִּישׁ יָתוֹם שֶׁלֹּא נִתְקַן אֶלָּא לִקְטַנִּים; וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה, יִתְפַּלֵּל לַמְנַצֵּחַ וּבָא לְצִיּוֹן וְכו' (בְּאוֹר זָרוּעַ). וְנָהֲגוּ שֶׁאֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ וּתְפִלָּה רַק י''א חֳדָשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ אֲבִיהֶם וְאִמָּם רְשָׁעִים, כִּי מִשְׁפַּט רָשָׁע י''ב חֹדֶשׁ. וְאִם הָיוּ אֲבֵלִים כָּאן וּבָאוּ אַחַר כָּךְ אֲבֵלִים אֲחֵרִים, הַשְּׁנִיִּים יֵשׁ לָהֶם הַקַּדִּישִׁים וְהַתְּפִלּוֹת כָּל ל' יוֹם מִיּוֹם הַקְּבוּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּמוּמָר שֶׁנֶּהֱרַג בְּיַד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, בָּנָיו אוֹמְרִים עָלָיו קַדִּישׁ (הרד''כ בַּיִת י''א ובב''ז) וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש''מ.

Siman 377

דין עבדים ושפחות ומנודה שיש להם אבילות. ובו ג' סעיפים:

הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת, אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים, אֶלָא אוֹמְרִים לוֹ: הַמָּקוֹם יְמַלֵא חֶסְרוֹנְךָ, כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְרִים לְאָדָם עַל שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ.

אָבֵל מְנֻדֶּה, אֵין מַבְרִין אוֹתוֹ וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים.

מְנֻדֶּה שֶׁמֵּת, מְנַחֲמִים אֲבֵלָיו.

Siman 378

דיני סעודת הבראה לאיש ולאשה. ובו י"ג סעיפים:

אָבֵל אָסוּר לֶאֱכֹל מִשֶּׁלוֹ בִּסְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל בַּשְּׁנִיָּה מֻתָּר, אֲפִלוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן. וּמִצְוָה עַל שְׁכֵנָיו שֶׁיַּאֲכִילוּהוּ מִשֶׁלָהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכַל מִשֶּׁלוֹ. וְיָכוֹל אֶחָד לְהַאֲכִיל אֶת חֲבֵרוֹ בִּימֵי אֶבְלוֹ, וְהוּא יַחֲזֹר גַם כֵּן וְיַאֲכִילֶנּוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַתְנוּ בִּתְחִלָה.

אִשָּׁה שֶׁאֵרְעָהּ אֵבֶל, אֵין לַאֲנָשִׁים לְהַבְרוֹתָהּ; אֲבָל נָשִׁים מַבְרִין אוֹתָהּ. וְאִשָּׁה נְשׂוּאָה שֶׁאֵרְעָהּ אֵבֶל, אֵינָהּ יְכוֹלָה לֶאֱכֹל סְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה מִשֶּׁל בַּעֲלָהּ. וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ סוֹפֵר אוֹ שָׂכִיר, אִם אוֹכֵל בִּשְׂכָרוֹ וְאֵרְעוֹ אֵבֶל, לֹא יֹאכַל סְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת. אֲבָל מִי שֶׁזָּן עָנִי אוֹ יָתוֹם אוֹ לִבְנוֹ וּבִתּוֹ, בְּלֹא תְּנַאי, וְאֶרְעָם אֵבֶל, יְכוֹלִים לֶאֱכֹל סְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת.

אִם רָצָה הָאָבֵל שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מֻתָּר לֶאֱכֹל מִשֶּׁלוֹ אֲפִלוּ סְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה. הַגָּה: וְכֵן אִם לֹא הִבְרוּהוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁךְ עַד הַלַּיְלָה, מֻתָּר לֶאֱכֹל בַּלַּיְלָה מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ הַבְרָאָה (טוּר בְּשֵׁם רֹב הַפּוֹסְקִים).

הָיוּ נוֹהֲגִים לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם מִיתַת הַחֲכָמִים.

מִי שֶׁנִּקְבַּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ אָז; וְלִי נִרְאֶה דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ חוֹבָה טוֹב שֶׁלֹּא לְהַבְרוֹתוֹ אָז, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, וְכֵן נוֹהֲגִין.

אֵין מַבְרִין עַל הַקָטָן אֶלָא אִם כֵּן הוּא בֶּן שְׁלשִׁים יוֹם שְׁלֵמִים, אוֹ קִים לֵהּ בֵּהּ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו.

מַרְבִּיצִין וּמְכַבְּדִין בְּבֵית הָאָבֵל, וּמְדִיחִין קְעָרוֹת, כּוֹסוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת וְקִיתוֹנוֹת, וְאֵין מְבִיאִין שָׁם לֹא בְּשָׂמִים וְלֹא מֻגְמָר, אֲבָל מְבִיאִים אוֹתָם בַּבַּיִת שֶׁהַמֵּת שָׁם וְאֵין מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם; וְאֵין אוֹמְרִים שְׁמוּעָה וְאַגָדָה בְּבֵית הָאָבֵל, אֶלָא יוֹשְׁבִין וְדוֹמְמִים.

כֵּיוָן שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת, מֻתָּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מְעַט בְּתוֹךְ הַסְעֻדָּה, כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו אֲבָל לֹא לִרְווֹת.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַבְרוֹת בְּבָשָׂר וְיַיִן וּמִינֵי מַטְעַמִּים עוֹשִׂים; וּמַבְרִין תְּחִלָה בְּבֵיצִים אוֹ בְּתַבְשִׁיל שֶׁל עֲדָשִׁים, זֵכֶר לַאֲבֵלוּת, וְאַחַר כָּךְ אוֹכְלִים כָּל צָרְכָּם.

אֵין לֶאֱכֹל עִם הָאָבֵל כָּל כָּךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּתְחַלְקוּ לִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת.

הֵיכָא שֶׁצָּרִיךְ לִמְנוֹת שִׁבְעָה אַחַר הָרֶגֶל, וְכֵן אִם שָׁמַע שְׁמוּעָה בְּשַׁבָּת, צָרִיךְ לְהַבְרוֹתוֹ הַבְרָאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבִּימֵי אֲבֵלוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּדְחָה יוֹם רִאשׁוֹן אֵין מַבְרִין אוֹתוֹ, וְכֵן נוֹהֲגִים (בְּמָרְדְּכַי במ''ק בְּשֵׁם י''א ונ''י), וַאֲפִלּוּ הֵיכָא דְּעוֹלֶה לוֹ לְמִנְיַן ז' כְּגוֹן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים, שֶׁשֵּׁנִי עוֹלֶה.

אֵין מַבְרִין עַל שְׁמוּעָה רְחוֹקָה.

פָּרֵיס (פֵּרוּשׁ בּוֹצֵעַ לֶחֶם לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא) מְנַחֵם גָדוֹל דִּבְּהוֹן, וּבְשַׁבָּת פָּרֵיס כְּאוֹרְחֵיהּ.

Siman 379

דין ברכת המזון בבית האבל. ובו ה' סעיפים:

כְּשֶׁמְּבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּבֵית הָאָבֵל, אוֹמֵר בְּרָכָה רְבִיעִית כְּנֻסַח זוֹ: בא''י אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בּוֹרְאֵנוּ גוֹאֲלֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב הַמֶּלֶךְ הַחַי הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב אֵל אֱמֶת דַּיַּן אֱמֶת שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק וְכו'. הַגָּה: לוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת בְּמִשְׁפָּט שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ כִּי כָּל דְּרָכָיו בְּמִשְׁפָּט וַאֲנַחְנוּ עַמּוֹ וַעֲבָדָיו וּבַכֹּל אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְבָרְכוֹ גּוֹדֵר פִּרְצוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא יִגְדֹּר הַפִּרְצָה הַזֹּאת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל אָבֵל זֶה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם (טוּר).

יֵשׁ מוֹסִיפִים בִּבְרָכָה שְׁלִישִׁית: נַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת הָאֲבֵלִים הַמִתְאַבְּלִים בָּאֵבֶל הַזֶּה, נַחֲמֵם מֵאֶבְלָם וְשַׂמְּחֵם מִיגוֹנָם, כָּאָמוּר: כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ (יְשַׁעְיָה סו, יג) וְכו' בא''י מְנַחֵם צִיּוֹן בְּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם.

יֵשׁ אוֹמְרִים בְּבִרְכַּת זִמּוּן: נְבָרֵךְ מְנַחֵם אֲבֵלִים שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ.

בְּשַׁבָּת, אִם בֵּרַךְ בְּיָחִיד, אוֹ בְּג' אֲבֵלִים, מְבָרֵךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ בְּחוֹל, דְּצִנְעָא הוּא. וְאִם אָכְלוּ אֲחֵרִים עִמּוֹ וּבֵרְכוּ, אֵין מַזְכִּירִין מֵעֵין הַמְּאֹרָע, דְּכֵיוָן דְּאִכָּא אֲחֵרִים לָאו צִנְעָה הוּא.

אָבֵל מִצְטָרֵף לִתְפִלָה וּלְזִמּוּן, בֵּין לְג' בֵּין לַעֲשָׂרָה.

Siman 380

דברים שהאבל אסור בהם. ובו כ"ה סעיפים:

אֵלוּ דְּבָרִים שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בָּהֶם: בִּמְלָאכָה, בִּרְחִיצָה וְסִיכָה וּנְעִילַת הַסַנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְאָסוּר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, וְאָסוּר בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם וּבִכְבִיסָה, וְחַיָּב בַּעֲטִיפַת הָרֹאשׁ וּבִכְפִיַּת הַמִּטָּה, כָּל שִׁבְעָה, וְאָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִין בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְאָסוּר בְּגִהוּץ וּבְתִסְפֹּרֶת וְשִׂמְחָה וְאִחוּי קֶרַע כָּל ל' יוֹם וְכָל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת נוֹהֲגִין בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה (בִּתְשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א סִימָן תמ''ו).

מְלָאכָה כֵּיצַד, כָּל ג' יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אָסוּר בִּמְלָאכָה, אֲפִלוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה; מִכָּאן וָאֵילָךְ, אִם הוּא עָנִי וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל, עוֹשֶׂה בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאִשָּׁה טוֹוָה בַּפֶּלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבֹא מְאֵרָה לִשְׁכֵנָיו שֶׁהִצְרִיכוּהוּ לְכָךְ. כְּדֶרֶךְ שֶׁמֻּתָּר לִכְתֹּב בְּחֹל הַמּוֹעֵד, כָּךְ מֻתָּר לִכְתֹּב בִּימֵי אֶבְלוֹ; אֲבָל לֹא בְּעִנְיָן אַחֵר (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם הר''מ וב''י סוֹף סִימָן זֶה).

ג כְּשֵׁם שֶׁהוּא אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, כָּךְ הוּא אָסוּר לִשָּׂא וְלִתֵּן בִּסְחוֹרָה, וְלֵילֵךְ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִּסְחוֹרָה.

אֲפִלוּ דָּבָר הָאָבֵד אָסוּר הָאָבֵל לַעֲשׂוֹת בֵּין עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁמַּעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁלוֹ.

אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֲפִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים (מָרְדְּכַי רֵישׁ פֶּרֶק מִי שֶׁהָפַךְ), אֶלָא אִם כֵּן הוּא דָּבָר הָאָבֵד, שֶׁדָּבָר הָאָבֵד מֻתָּר לְאָבֵל לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים; אֲפִלוּ דָּבָר הָאָסוּר בַּמּוֹעֵד מִשּׁוּם טִרְחָא, מֻתָּר, וַאֲפִלוּ הוּא מַעֲשֵׂה אֻמָּן. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וְהוּא דָּבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת הָאָבֵל בְּעַצְמוֹ (טוּר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ''ן וְהָרֹא''שׁ וְכֵן כָּתַב רַבֵּנוּ יְרוּחָם) ; וּלְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים יֵשׁ לְהָקֵל, וַאֲפִלּוּ תּוֹךְ ג' וְהוּא הֶפְסֵד מְרֻבֶּה.

פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלוֹ, בְּדָבָר הָאָבֵד, שֶׁאִם לֹא יִמְכֹּר יַפְסִיד מֵהַקֶרֶן, נִמְכֶּרֶת עַל יְדֵי אֲחֵרִים; אֲבָל אִם לֹא יַפְסִיד מֵהַקֶרֶן, אֶלָא שֶׁאִם יִמְכְּרֶנָּה עַתָּה יַרְוִיחַ בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁאִם יִמְכְּרֶנָּה אַחַר כָּךְ, אָסוּר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם שַׁיָּרוֹת אוֹ סְפִינוֹת בָּאוּ, אוֹ שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים לָצֵאת, וּמוֹכְרִים בְּזוֹל אוֹ לוֹקְחִים בְּיֹקֶר, מֻתָּר לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֲפִלוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, אֶלָא לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה לְהִשְׂתַּכֵּר.

לְהַלְווֹת לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּרִבִּית, לְאוֹתָם שֶׁרְגִילִים לִלְווֹת מִמֶּנּוּ, מֻתָּר לְהַלְווֹת לָהֶם עַל יְדֵי אֲחֵרִים, מִשּׁוּם דְּהָוֵי דָּבָר הָאָבֵד.

אִי מַסִיק זוּזֵי בְּאִינְשֵׁי, וְהָאִדָּנָא מַשְׁכַּח לְהוּ, וּבָתַר הָכִי לָא מַשְׁכַּח לְהוּ, שָׁרֵי לְשַׁדּוֹרֵי עֲלַיְהוּ.

אִם יֵשׁ לוֹ דִּין עַל אָדָם, אֵינוֹ תּוֹבֵעַ כָּל ז'. וְאִם הוּא דָּבָר הָאָבֵד, כְּגוֹן שֶׁבִּקֵשׁ לֵילֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם, אוֹ שֶׁעֵדָיו חוֹלִים, עוֹשֶׂה מֻרְשֶׁה וְדָן עִמּוֹ.

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהִתִּירוּ בַּמּוֹעֵד מִשּׁוּם צֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, כֻּלָם אֲסוּרִים בְּאָבֵל, אֲפִלוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים.

אָבֵל שֶׁשָּׂדֵהוּ בְּיַד אֲחֵרִים בַּאֲרִיסוּת אוֹ בַּחֲכִירוּת אוֹ בְּקַבְּלָנוּת, הֲרֵי אֵלוּ עוֹבְדִין כְּדַרְכָּן בִּימֵי הָאֵבֶל שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, וַאֲפִלוּ נִשְׁלַם זְמַן חֲכִירוּתָם קֹדֶם וְנִשְׁאֲרוּ בַּשָּׂדֶה כְּמוֹ שֶׁהָיוּ.

אִם הָאָבֵל הוּא אָרִיס בְּשָׂדֶה שֶׁל אֲחֵרִים, לֹא יַעֲבֹד הוּא בְּעַצְמוֹ, אֲבָל עַל יְדֵי אֲחֵרִים מֻתָּר.

אִם יֵשׁ שְׂכִיר יוֹם שֶׁעוֹבֵד שְׂדֵה הָאָבֵל, אֲפִלוּ בְּעִיר אַחֶרֶת, לֹא יַעֲשֶׂה.

אִם יֵשׁ לָאָבֵל חֲמוֹר אוֹ סְפִינָה מֻחְכָּר אוֹ מֻשְׂכָּר בְּיַד אַחֵר, הֲרֵי זֶה לֹא יַעֲשֶׂה בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל בַּעַל הַחֲמוֹר וְהַסְפִינָה, אִם לֹא שֶׁשְּׂכָרוֹ קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הָאֲבֵלוּת וַעֲדַיִן לֹא כָּלָה הַזְּמַן; אֲבָל אִם כָּלָה הַזְּמַן, אָסוּר.

אִם הָיָה הַחֲמוֹר וְהַסְפִינָה בְּיַד אֲחֵרִים, לְמֶחֱצָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, יֵשׁ מַתִּירִים וְיֵשׁ אוֹסְרִים.

אִם הָאָבֵל מֻשְׂכָּר לְאַחֵר, לֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בִּימֵי אֶבְלוֹ. אֲבָל עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שָׁרֵי (זֶהוּ מֵהָרֹא''שׁ).

הָיְתָה מְלֶאכֶת אֲחֵרִים בְּיָדוֹ, אֲפִלוּ בְּדָבָר תָּלוּשׁ, כְּגוֹן לֶאֱרֹג, בֵּין בְּקַבְּלָנוּת בֵּין שֶׁלֹּא בְּקַבְּלָנוּת, לֹא יַעֲשֶׂה. הַגָּה: וְאִם הוּא דָּבָר הָאָבֵד, יַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים (ד''ע). מֻתָּר לְקַבֵּל מְלָאכָה בִּימֵי אֶבְלוֹ לַעֲשׂוֹת אַחַר כָּךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁקֹל וְלֹא יִמְדֹּד כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁאָר פְּעָמִים (מָרְדְּכַי הִלְכוֹת אֵבֶל).

הָיְתָה מְלַאכְתּוֹ בְּיַד אֲחֵרִים, בְּקַבְּלָנוּת בְּדָבָר תָּלוּשׁ, בְּבֵיתוֹ, לֹא יַעֲשׂוּ; בְּבֵית אֲחֵרִים, יַעֲשׂוּ. וּבִלְבַד שֶׁקִּבְּלוּ הַמְּלָאכָה קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה אָבֵל (מָרְדְּכַי סוֹף מ''ק וְר''י).

הָיָה לוֹ בִּנְיָן בְּיַד אֲחֵרִים, בְּקַבְּלָנוּת, בְּחֹל אוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד לֹא יַעֲשׂוּ, אֲפִלוּ הוּא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר; וְאִם אֵלוּ הַקַבְּלָנִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מֻתָּרִים לִבְנוֹתוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁחָלוּ בִּימֵי הָאֵבֶל, אִם הוּא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר וְאֵין עִיר אַחֶרֶת שֶׁבָּהּ יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ תְּחוּם שֶׁל אוֹתוֹ בַּיִת.

אִם קִבְּלוּ אֲחֵרִים לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ שָׂדֵהוּ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּרִין לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר.

שְׁנֵי שֻׁתָּפִים חֶנְוָנִים שֶׁאֵרַע אֵבֶל לְאֶחָד מֵהֶם, נוֹעֲלִים חֲנוּתָם, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַשֻּׁתָּף בְּפַרְהֶסְיָא, אֲבָל יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲפִלוּ בְּעֵסֶק הַשֻּׁתָּפוּת. וְאִם הָאָבֵל אָדָם חָשׁוּב, וְהַשֻּׁתָּפוּת נִקְרָא עַל שְׁמוֹ, שֶׁאֲפִלוּ אִם יַעֲשֵׂהוּ בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָדוּעַ שֶּׁיֵּשׁ לָאָבֵל חֵלֶק בּוֹ, אָסוּר לַשֵּׁנִי לַעֲשׂוֹת אֲפִלוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.

כְּבוֹד הַבַּיִת, הֲדָחַת כּוֹסוֹת וְהַצָּעַת הַמִּטּוֹת, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מְלָאכָה לְאָבֵל; וְכֵן מֻתָּר לְאִשָּׁה לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל בִּימֵי אֶבְלָהּ כָּל הַצָּרִיךְ לָהּ, אֲבָל מַה שֶּׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ אָסוּר; וְכֵן אִשָּׁה הַמְשָׁרֶתֶת בְּבֵית בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד, וְאֵרְעָהּ אֵבֶל, מֻתֶּרֶת לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וְלַעֲשׂוֹת שְׁאָר צָרְכֵי הַבַּיִת, בֵּין שֶׁהִיא מְשָׁרֶתֶת בְּחִנָּם בֵּין בְּשָׂכָר.

הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לִסְחוֹרָה, וְשָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, אִם יָכוֹל לְמַעֵט שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק בְּאוֹתָהּ הָעִיר, מוּטָב; וְאִם לָאו, שֶׁאִם לֹא יִקְנֶה בְּאוֹתָהּ הָעִיר לֹא יִמָּצֵא, יִקְנֶה לְצֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיֵּי נֶפֶשׁ.

עַל כָּל הַמֵּתִים, רָצָה לְמַעֵט בְּעֵסֶק סְחוֹרָה הַמֻּתֶּרֶת לוֹ, כְּגוֹן דָּבָר הָאָבֵד, יְמַעֵט; רָצָה, אֵינוֹ מְמַעֵט. עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, יְמַעֵט.

עַל כָּל הַמֵּתִים אָסוּר עַד ל' יוֹם לֵילֵךְ בִּסְחוֹרָה לְמֵרָחוֹק, דְּאִכָּא פִּרְסוּם גָדוֹל וְדוֹמֶה לְשִׂמְחָה שֶׁהוֹלֵךְ בְּשַׁיָּרָא גְדוֹלָה וּשְׂמֵחִים הַרְבֵּה בַּדֶּרֶךְ; בְּאָבִיו וְאִמּוֹ, עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו וְיֹאמְרוּ: לֵךְ עִמָּנוּ.

Siman 381

איסור רחיצה וסיכה לאבל. ובו ו' סעיפים:

רְחִיצָה כֵּיצַד, אָסוּר לִרְחֹץ כָּל גוּפוֹ, אֲפִלוּ בְּצוֹנֵן; אֲבָל פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, בְּחַמִּין, אָסוּר; בְּצוֹנֵן, מֻתָּר. וְאִם הָיָה מְלֻכְלָךְ בְּטִּיט וְצוֹאָה, רוֹחֵץ כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. הַגָּה: וְכָל זֶה מִדִּינָא אֵינוֹ אָסוּר רַק שִׁבְעָה, אֲבָל אַחַר כָּךְ מֻתָּר בִּרְחִיצָה, אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ הָאִדָּנָא לֶאֱסֹר כָּל רְחִיצָה כָּל ל' יוֹם (מהר''מ הִלְכוֹת שְׂמָחוֹת ובהגמי''י פ''ז מהל' י''ט ופ''י דהל' אֵבֶל) ; וַאֲפִלּוּ לָחֹף הָרֹאשׁ אָסוּר (לְקַמָּן סי' ש''צ ובא''ז) ; וְאֵין לְשַׁנּוֹת הַמִּנְהָג, כִּי מִנְהָג קָדוּם הוּא וְנִתְיַסֵּד עַל פִּי וָתִיקִין (א''ז בְּשֵׁם רַשְׁבָּ''א).

סִיכָה כֵּיצַד, אָסוּר לָסוּךְ אֲפִלוּ כָּל שֶׁהוּא, אִם מְכַוֵּן לְתַעֲנוּג, אֲבָל אִם הוּא לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָא מֻתָּר; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִשּׁוּם רְפוּאָה, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּרֹאשׁוֹ.

יוֹלֶדֶת אֲבֵלָה שֶׁצְּרִיכָה לִרְחֹץ, מֻתָּר. וְכֵן מָאן דְּאִית לֵיהּ עִרְבּוּבְיָא בְּרֵישֵׁיהּ, מֻתָּר לָחֹף רֹאשׁוֹ בְּחַמִּין, דְּלֹא גָרַע מֵאִסְטְנִיס (פי' קַר הַגּוּף וּמְצֻנָּן), שֶׁמֻּתָּר לִרְחֹץ כָּל גוּפוֹ. וְלֹא כָּל מִי שֶׁאָמַר: אִסְטְנִיס אֲנִי, מַתִּירִין לוֹ, אֶלָא דַּוְקָא שֶׁהוּא יָדוּעַ שֶׁהוּא אִסְטְנִיס וּמִתְנַהֵג בִּנְקִיּוּת, וְאִם לֹא יִרְחַץ יִצְטַעֵר הַרְבֵּה וְיָבֹא לִידֵי מֵחוּשׁ.

מִי שֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבֵלָיו, שֶׁאֵרְעוּ שְׁנֵי אֲבֵלוּת זֶה אַחַר זֶה, מֻתָּר לִרְחֹץ כָּל גוּפוֹ בְּצוֹנֵן.

נִדָּה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה זְמַן טְבִילָתָהּ בִּימֵי אֶבְלָהּ, אֵינָהּ טוֹבֶלֶת (טוּר בְּשֵׁם ר''ת וְע''פ ומהרי''ק שֹׁרֶשׁ ל''ה). הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינָהּ רוֹחֶצֶת לִלְבֹּשׁ לְבָנִים. אֲבָל מִיָּד אַחַר ז', אַף עַל פִּי שֶׁנָּהֲגוּ אִסּוּר בִּרְחִיצָה כָּל ל', מִכָּל מָקוֹם הִיא מֻתֶּרֶת רַק שֶׁתְּשַׁנֶּה הַרְחִיצָה קְצָת (א''ז בְּסוֹף הִלְכוֹת אֵבֶל), וְחָלוּק לָבָן תִּלְבֹּש וְסָדִין לָבָן תַּצִּיעַ, שֶׁלֹּא תָּבֹא לִידֵי סָפֵק (תְּשׁוּבַת מהרי''ל סִימָן ט''ו).

אִשָּׁה לֹא תִּכְחֹל וְלֹא תְּפַרְקֵס בִּימֵי אֶבְלָהּ, שֶׁכָּל אֵלוּ אֲסוּרִים בִּרְחִיצָה. וְאֵשֶׁת אִישׁ אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָא תּוֹךְ שִׁבְעָה, אֲבָל אַחַר ז' מֻתֶּרֶת בַּכֹּל, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַנֶּה עַל בַּעֲלָהּ. כַּלָה שֶׁאֵרְעָהּ אֵבֶל תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם לְחֻפָּתָהּ, מֻתֶּרֶת לְהִתְקַשֵּׁט אֲפִלוּ תּוֹךְ ז'. בּוֹגֶרֶת שֶׁאֵרְעָהּ אֵבֶל, כֵּיוָן שֶׁעוֹמֶדֶת לִנָּשֵׂא, מֻתֶּרֶת בְּכִחוּל וּפִרְקוּס אֲבָל אֲסוּרָה בִּרְחִיצַת חַמִּין כָּל גוּפָהּ; נַעֲרָה אֲבֵלָה, אֲסוּרָה אֲפִלוּ בְּכִחוּל וּפִרְקוּס.

Siman 382

איסור נעילת הסנדל לאבל. ובו ה' סעיפים:

(אָבֵל) אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַנְדָּל, דַּוְקָא שֶׁל עוֹר; אֲבָל בְּאַנְפִּלְיָא שֶׁל בֶּגֶד אוֹ שֶׁל גֻמִּי אוֹ שֶׁל שֵׂעָר אוֹ שֶׁל עֵץ, מֻתָּר, שֶׁאֵין מִנְעָל אֶלָא שֶׁל עוֹר. וְאִם הוּא שֶׁל עֵץ וּמְחֻפֶּה עוֹר, אָסוּר.

חַיָּה מֻתֶּרֶת לִנְעֹל כָּל ל' יוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַצִּנָּה קָשָׁה לָהּ.

כָּל אָדָם מֻתָּר לִנְעֹל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ סַכָּנַת עַקְרָב.

אָבֵל וּמְנֻדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְכִים בַּדֶּרֶךְ, מֻתָּרִים בִּנְעִילַת הַסַנְדָּל, וּכְשֶׁיַּגִיעוּ לָעִיר, חוֹלְצִין. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם הִיא עִיר שֶׁרֻבָּהּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֵין חוֹלְצִין עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ לִרְחוֹב הַיְּהוּדִים.

אִם צָרִיךְ לַחֲלֹץ מִנְעָל בְּבֵית הַקְבָרוֹת אַחַר שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן שע''ה. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ יָחֵף מִבֵּית הַקְּבָרוֹת לְבֵיתוֹ אִם מֵת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם ר''י), וְלֹא רָאִיתִי נוֹהֲגִין כֵּן.

Siman 383

איסור תשמיש המטה לאבל. ובו ב' סעיפים:

אָבֵל אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, אֲבָל בִּשְׁאָר דְּבַר קֻרְבָה מֻתָּר, אֲפִלוּ בִּמְזִיגַת הַכּוֹס וְהַצָּעַת הַמִּטָּה וְהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, בֵּין בַּאֲבֵלוּת דִּידֵהּ בֵּין בַּאֲבֵלוּת דִּידָהּ. אֲבָל חִבּוּק וְנִשּׁוּק יֵשׁ לְהַחְמִיר (רַבֵּנוּ יְרוּחָם). וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל עִמּוֹ בִּקְעָרָה. וּמֻתֶּרֶת לִישַׁן עִמּוֹ הוּא בְּבִגְדּוֹ וְהִיא בְּבִגְדָּהּ; וּמִיהוּ מִשּׁוּם לֵךְ לֵךְ אַמְרִינָן נְזִירָא יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא יִישַׁן (עִמָּהּ) בְּמִטָּה כְּלָל.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר אֲבֵלוּת; אֲבָל אִם מֵת אָבִיו שֶׁל חָתָן אוֹ אִמָּהּ שֶׁל כַּלָה, שֶׁמַּכְנִיסִין אֶת הַמֵּת לַחֶדֶר וְאֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָה לַחֻפָּה, וּבוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ וְנוֹהֲגִים ז' יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְאַחַר כָּךְ שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ כָּל י''ד יוֹם, אֶלָא הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים, כִּדְאִיתָא בְּסִימָן שמ''ב. אֲבָל אִם כָּנַס לַחֻפָּה וְהִתְחִילוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלוֹ, וְאַחַר כָּךְ מֵת לוֹ מֵת, מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ כְּמוֹ בִּשְׁאָר אֲבֵלוּת, וְהוּא שֶׁבָּעַל; אֲבָל אִם לֹא בָּעַל, אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ כָּל יְמֵי הָאֵבֶל, בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת.

Siman 384

האבל אסור בתלמוד תורה. ובו ה' סעיפים:

אָבֵל, כָּל שִׁבְעָה יָמִים אָסוּר לִקְרוֹת בְּתוֹרָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים, מִשְׁנָה, גְמָרָא, הֲלָכוֹת וְאַגָדוֹת. וְאִם רַבִּים צְרִיכִים לוֹ לְהִתְלַמֵּד, מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲמִיד תֻּרְגְמָן אֶלָא יֹאמַר לְאַחֵר, וְהָאַחֵר לַתֻּרְגְמָן, וְתֻרְגְמָן יַשְׁמִיעַ לָרַבִּים. הַגָּה: אוֹ יִדְרֹשׁ בְּעַצְמוֹ (מָרְדְּכַי הִלְכוֹת אֵבֶל). וְיָכוֹל לִפְסֹק אִסּוּר וְהֶתֵּר לְיָחִיד הַשּׁוֹאֵל אוֹתוֹ, אִם אֵין אַחֵר אֶלָּא הוּא, וּצְרִיכִין לוֹ (בא''ז וְר' יְרוּחָם). אָבֵל אָסוּר לוֹמַר הֲלָכָה לְתַלְמִידָיו, וְכֵן נוֹהֲגִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מְקִלִּין (תא''ו בְּשֵׁם י''א).

אִם הָאָבֵל כֹּהֵן, וְאֵין בב''ה כֹּהֵן אַחֵר, אָסוּר לוֹ לַעֲלוֹת לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה.

אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁיִּתְפַּלֵל לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, יָכוֹל הָאָבֵל לְהִתְפַּלֵל לְהוֹצִיאָן. הַגָּה: וּמִצְוָה לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית וְעַרְבִית בַּמָּקוֹם שֶׁמֵּת שָׁם, אֲפִלּוּ אֵין אָבֵל, כִּי יֵשׁ בָּזֶה נַחַת רוּחַ לַנְּשָׁמָה (א''ז), וְהָאָבֵל מִצְטָרֵף לְמִנְיָן (שָׁם).

אָבֵל מֻתָּר לִקְרוֹת בְּאִיּוֹב וּבְקִינוֹת וּבִדְבָרִים הָרָעִים שֶׁבְּיִרְמִיָּה וּבְהִלְכוֹת אֲבֵלוּת וְעַיֵּן בא''ח סִימָן תקנ''ד סָעִיף ב'. וְהָנֵי מִלֵי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אֲבָל אֵינוֹ לוֹמֵד עִם אֲחֵרִים, אֶלָא הֵם יוֹשְׁבִים וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בְּהִלְכוֹת אֲבֵלוּת, וְאִם טָעוּ מְשִׁיבָן בְּשָׂפָה רָפָה, וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹאֵל. וְהָנֵי מִלֵי כְּשֶׁאֵין רַבִּים צְרִיכִים לוֹ, אֲבָל אִם רַבִּים צְרִיכִים לוֹ, אֲפִלוּ בַּהֲלָכוֹת אֲחֵרוֹת מֻתָּר, כִּדְאָמְרִינַן.

אָבֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים קְטַנִּים, אֵין לוֹ לְבַטְּלָם מִלִמּוּדָם.

Siman 385

דין שאלת שלום באבל. ובו ג' סעיפים:

אָבֵל אָסוּר בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם. כֵּיצַד, שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם, וְאִם אֲחֵרִים לֹא יָדְעוּ שֶׁהוּא אָבֵל וְשָׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יָשִׁיב לָהֶם שָׁלוֹם אֶלָא יוֹדִיעֵם שֶׁהוּא אָבֵל. מִג' עַד שִׁבְעָה, אֵינוֹ שׁוֹאֵל, וְאִם אֲחֵרִים לֹא יָדְעוּ שֶׁהוּא אָבֵל וְשָׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמוֹ, מֵשִׁיב לָהֶם. מִשִּׁבְעָה עַד ל', שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אֲחֵרִים שֶׁהֵם שְׁרוּיִים בְּשָׁלוֹם, וְאֵין אֲחֵרִים שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמֵּשִׁיב לְמִי שֶׁשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ. לְאַחַר ל' יוֹם, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר כָּל אָדָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר קְרוֹבִים, אֲבָל עַל אָבִיו וְאִמּוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אֲחֵרִים אַחַר שִׁבְעָה, וְאֵין אֲחֵרִים שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמוֹ עַד אַחַר י''ב חֹדֶשׁ. הַגָּה: וּמֵאַחַר שֶׁאָסוּר בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְהַרְבּוֹת בִּדְבָרִים (רַמְבַּ''ם פ''ה וְכָל בּוֹ). וְאִם עוֹשֶׂה לִכְבוֹד רַבִּים, כְּגוֹן שֶׁרַבִּים בָּאִים לְנַחֲמוֹ, מֻתָּר לוֹמַר לָהֶם: לְכוּ לְבָתֵּיכֶם לְשָׁלוֹם, דְּלִכְבוֹד רַבִּים שָׁרֵי (נ''י פֶּרֶק אֵין מְגַלְּחִין וּבְהַגָּהוֹת מיי' וּבְמָרְדְּכַי הִלְכוֹת אֵבֶל). וְיֵשׁ מְקִלִּין הָאִדָּנָא בִּשְׁאֵלַת שְׁלוֹם הָאָבֵל לְאַחַר ל', וְאֵין טַעַם לָהֶם, אִם לֹא שֶׁיַּחְלְקוּ לוֹמַר שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָנוּ נוֹהֲגִים לֹא מִקְרֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם שֶׁבִּימֵיהֶם (סְבָרַת הָרַב). וְעַיֵּן בא''ח סִימָן פ''ט.

הַמּוֹצֵא אֶת חֲבֵרוֹ אָבֵל בְּתוֹךְ ל' יוֹם, מְדַבֵּר עִמּוֹ תַּנְחוּמִין וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ. לְאַחַר ל' יוֹם, שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עִמּוֹ תַּנְחוּמִים כְּדַרְכּוֹ, אֶלָא מִן הַצַּד, שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר לוֹ שֵׁם הַמֵּת, אֶלָא אוֹמֵר לוֹ: תִּתְנַחֵם. מֵתָה אִשְׁתּוֹ וְנָשָׂא אַחֶרֶת, אֵינוֹ נִכְנָס לְבֵיתוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ תַּנְחוּמִין. מְצָאוֹ בַּשּׁוּק, אוֹמֵר לוֹ: תִּתְנַחֵם, בְּשָׂפָה רָפָה וּבְכֹבֶד רֹאשׁ. אֲבָל אִם לֹא נָשָׂא אַחֶרֶת, מְדַבֵּר עִמּוֹ תַּנְחוּמִין עַד שֶׁיַּעַבְרוּ ג' רְגָלִים. וְעַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ מְדַבֵּר עִמּוֹ תַּנְחוּמִין כָּל י''ב חֹדֶשׁ; לְאַחַר י''ב חֹדֶשׁ מְדַבֵּר עִמּוֹ מִן הַצַּד.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִהְיוֹת שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת, שׁוֹאֲלִים. וְכָתַב הַרַמְבַּ''ם שֶׁהָאָבֵל נוֹתֵן שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא מִכְּלַל דְּבָרִים שֶׁבְּפַרְהֶסְיָא. הַגָּה: וְאָסוּר לִשְׁלֹחַ מָנוֹת לְאָבֵל עַל אָבִיו וְאִמּוֹ כָּל י''ב חֹדֶשׁ, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ בְּשַׁבָּת (תְּשׁוּבַת מהרי''ל סי' ל''א) ; אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ בְּשַׁבָּת, גַּם זֶה שָׁרֵי.

Siman 386

עטיפת הראש באבל. ובו סעיף אחד:

אָבֵל חַיָּב בַּעֲטִיפַת הָרֹאשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכַסֶה רֹאשׁוֹ בְּטַלִית אוֹ בְּסוּדָר וְיַחֲזִיר קְצָתוֹ עַל פִּיו וְעַל רֹאשׁ הַחֹטֶם; וְהָנֵי מִלֵי שֶׁצָּרִיךְ עֲטִיפָה, בְּכָל הַיּוֹם. אֲבָל כְּשֶׁבָּאִין מְנַחֲמִים אֶצְלוֹ, מְגַלֶה רֹאשׁוֹ לִכְבוֹדָם. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ בַּעֲטִיפָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ה) ; וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט, וְאֵין לְהַחְמִיר לְשַׁנּוֹת בַּמֶּה שֶׁלֹּא נָהֲגוּ אֲבוֹתֵינוּ.

Siman 387

דין כפיית המטה. ובו ב' סעיפים:

אָבֵל חַיָּב בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה. וּבִשְׁעַת שֵׁנָה וַאֲכִילָה, יוֹשֵׁב עַל מִטָּה כְּפוּיָה, אֲבָל כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ יוֹשֵׁב, אֲפִלוּ עַל מִטָּה כְּפוּיָה, אֶלָא עַל גַבֵּי קַרְקַע. וְכֵן הַמְנַחֲמִים אֵינָם רַשָּׁאִים לֵישֵׁב אֶלָא עַל גַבֵּי קַרְקַע.

עַכְשָׁו לֹא נָהֲגוּ בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה, מִפְּנֵי שֶׁיֹאמְרוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁהוּא מְכַשְּׁפוּת, וְעוֹד שֶׁאֵין הַמִּטּוֹת שֶׁלָנוּ עֲשׂוּיוֹת כַּמִּטּוֹת שֶׁלָהֶן כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר בָּהֶם כְּפִיָּה.

Siman 388

אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין. ובו ב' סעיפים:

אָבֵל אָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן; וְאַחַר שֶׁהֵנֵץ הַחַמָּה בְּיוֹם שֵׁנִי, מֻתָּר לַהֲנִיחָם.

מִבָּעֵי לֵהּ לְאָבֵל לְיַתּוֹבֵי דַּעְתֵּהּ לְכַוּוֹנֵי לִבֵּהּ לַתְּפִלִין שֶׁלֹּא יַסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, אֲבָל בִּשְׁעַת הֶסְפֵּד וּבְכִי לֹא מַנַּח לְהוּ.

Siman 389

אבל אסור בכביסת כסותו ודין גיהוץ. ובו ח' סעיפים:

אָבֵל אָסוּר לְכַבֵּס כְּסוּתוֹ כָּל שִׁבְעָה יָמִים, אֲפִלוּ בְּמַיִם לְבַד; וּלְאַחַר שִׁבְעָה, מֻתָּר. וּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לְכַבֵּס, כָּךְ אָסוּר לִלְבֹּשׁ הַמְכֻבָּסִים קֹדֶם לָכֵן. וְאַחַר ז' שָׁרֵי, וְהָעוֹלָם נָהֲגוּ בּוֹ אִסּוּר (כְּדַעַת ריב''א וְסִיעָתוֹ). וְנוֹהֲגִין שֶׁאָדָם אַחֵר לוֹבְשָׁם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לוֹבְשָׁם הָאָבֵל, וְהַמִּנְהָג עִקָּר (טוּר בְּשֵׁם סמ''ק וכ''כ הַמָּרְדְּכַי ה''א וְכָל בּוֹ). וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְאַחַר שִׁבְעָה; וְאִם לְבָשׁוֹ אָדָם אַחֵר רַק שָׁעָה אַחַת דַּי בְּכָךְ (כָּל בּוֹ וסמ''ק). וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאָסוּר לִלְבֹּשׁ חֲדָשִׁים. וְגַם הַסְדִינִים וְהַמַּצָּעוֹת שֶׁל מִטָּה אָסוּר לְכַבְּסָן וּלְהַצִּיעַ הַמְכֻבָּסִין. וְכֵן מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְכַבְּסָן בַּמּוֹעֵד; וְכֵן כָּל אוֹתָן שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁמֻּתָּר לְכַבְּסָן בַּמּוֹעֵד, כְּגוֹן הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַשִּׁבְיָה וּמִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְהַמְּנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְהַנִּשְׁאָל לְחָכָם וְהֻתַּר, וְהַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם שֶׁהָלַךְ לְהַרְוִיחַ וְלֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵחַ, אֲסוּרִים בִּימֵי אֶבְלוֹ, שֶׁאִם אֵרְעוֹ אֶחָד מֵהֶם, קֹדֶם הָאֲבֵלוּת וְנִכְנַס מִיָּד לְתוֹךְ הָאֲבֵלוּת, אָסוּר לְכַבֵּס אֶלָא אִם כֵּן אֵרְעוֹ אֶחָד מֵהֶם וּתְכָפוּהוּ מִיָּד שְׁנֵי אֲבֵלוּת זֶה אַחַר זֶה, אָז מֻתָּר לְכַבֵּס אַף בְּנֶתֶר וְחוֹל וַאֲפִלוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְאַחַר שֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבֵלָיו זֶה אַחַר זֶה, מְכַבֵּס בְּמַיִם אֲבָל לֹא בְּנֶתֶר וְאָהָל.

מֻתָּר לְכַבֵּס בִּגְדֵי קְטַנִּים שֶׁמֵּת אֲבִיהֶם.

אָסוּר לִלְבֹּשׁ תּוֹךְ שִׁבְעָה כֵּלִים חֲדָשִׁים צְבוּעִים וִישָׁנִים יוֹצְאִים מִתַּחַת הַמַּכְבֵּשׁ. (פי' כְּלִי לַעֲצֹר בּוֹ הַבְּגָדִים). הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָסוּר לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת תּוֹךְ ד' שָׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אֲבָל אַחַר כָּךְ מֻתָּר אֲפִלּוּ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, וְכֵן לַעֲשׂוֹת בְּגָדִים חֲדָשִׁים (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם מוֹהֲרַ''ם), אָבֵל נָהֲגוּ אִסּוּר כָּל י''ב חֹדֶשׁ.

אָסוּר תּוֹךְ שִׁבְעָה לְכַבֵּס וּלְהַנִּיחַ, בֵּין עַל יְדֵי עַצְמוֹ בֵּין עַל יְדֵי אֲחֵרִים. וְאִם הָיְתָה כְּסוּתוֹ בְּקִבֹּלֶת בְּיַד אֲחֵרִים, מְכַבֵּס אוֹתוֹ כִּדַרְכּוֹ כְּמוֹ שְׁאָר מְלַאכְתּוֹ בְּתָלוּשׁ שֶׁבְּיַד אֲחֵרִים, בְּקִבֹּלֶת.

כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם אָסוּר לִלְבֹּשׁ אוֹ לְהַצִּיעַ תַּחְתָּיו (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יְרוּחָם) בֶּגֶד מְגֹהָץ, וְהוּא שֶׁיְּהֵא לָבָן וְחָדָשׁ, וַאֲפִלוּ הוּא שֶׁל פִּשְׁתָּן. וְעַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִיעַ הָרֶגֶל אַחַר שְׁלֹשִׁים וְיִגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו.

גִהוּץ יֵשׁ אוֹמְרִים צק''ל בִּלְשׁוֹן עֲרָב, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ כִּבּוּס בְּמַיִם וְאֵפֶר אוֹ בְּנֶתֶר וּבֹרִית.

אַחַר שִׁבְעָה מֻתָּר לְגַהֵץ, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים; וְלֹא אָמְרוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם לְגִהוּץ, אֶלָא לִלְבֹּשׁ.

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּהָאִידָּנָא לֵיכָּא אִסוּר גִהוּץ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ גִהוּץ שֶׁלָנוּ כְּכִבּוּס שֶׁלָהֶם.

Siman 390

דיני גלוח וסריקה באבל. ובו ז' סעיפים:

אָבֵל אָסוּר לְגַלֵחַ שְׂעָרוֹ, אֶחָד שְׂעַר רֹאשׁוֹ וְאֶחָד שְׂעַר זְקָנוֹ וְאֶחָד כָּל שֵׂעָר שֶׁבּוֹ, וַאֲפִלוּ שֶׁל בֵּית הַסְתָרִים, כָּל ל' יוֹם. וּשְׂעַר שֶׁל הַשָּׂפָה וּמֵהַצְּדָדִים, כָּל שֶׁמְּעַכֵּב אֶת הָאֲכִילָה, תּוֹךְ ז' אָסוּר; אַחַר שִׁבְעָה, מֻתָּר.

יָשַׁב לְגַלֵחַ, וְאָמְרוּ לוֹ: מֵת אָבִיו, הֲרֵי זֶה מַשְׁלִים רֹאשׁוֹ, אֶחָד הַמְגַלֵחַ וְאֶחָד הַמִּתְגַלֵחַ; וּמַה שֶּׁהַסַפָּר גוֹמֵר, הַיְנוּ בִּדְלֵיכָּא סַפָּר אַחֵר בְּמָתָא.

כָּל אוֹתָם שֶׁאָמְרוּ מֻתָּר לְגַלֵחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אִם אֵרְעוֹ אֶחָד מֵאֵלוּ קֹדֶם הָאֲבֵלוּת, וְנִכְנַס מִיָּד תּוֹךְ הָאֵבֶל, אָסוּר לְגַלֵחַ. אֲבָל אִם אֵרְעוֹ אֶחָד מֵאֵלוּ, וּתְכָפוּהוּ מִיָּד שְׁנֵי אֲבֵלוּת זֶה אַחַר זֶה, מְגַלֵחַ כְּדַרְכּוֹ, בֵּין בְּתַעַר בֵּין בְּמִסְפָּרַיִם, וַאֲפִלוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה. וְאָדָם אֶחָד שֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבֵלָיו זֶה אַחַר זֶה, מֵקֵל שְׂעָרוֹ בְּתַעַר אֲבָל לֹא בְּמִסְפָּרַיִם. וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ בְּצִנְעָא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ''ן).

עַל כָּל הַמֵּתִים מְגַלֵחַ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים; עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו. הַגָּה: וְאֵין הָרֶגֶל מְהָנֵי אִם פָּגַע קֹדֶם שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו (טוּר). וְעַיֵּן בא''ח סִימָן תקמ''ח. וְשִׁעוּר גְּעָרָה יֵשׁ בּוֹ פְּלֻגְתָּא, וְנוֹהֲגִים בְּג' חֳדָשִׁים (כְּדַעַת מהרא''י בִּפְסָקָיו וַאֲגֻדָּה ומהרי''ל והר''ן). וּבִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מִסְתַּפְּרִין עַל אָב וָאֵם כָּל י''ב חֹדֶשׁ (מהרי''ל מִנְהַג קְצָת מְקוֹמוֹת), אִם לֹא לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן שֶׁהִכְבִּיד עָלָיו שְׂעָרוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלֵךְ בֵּין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמִתְנַוֵּל בֵּינֵיהֶם בְּשַׂעֲרוֹתָיו, דְּמֻתָּר לְסַפֵּר (כֵּן הֵשִׁיב הָאוֹר זָרוּעַ).

אִשָּׁה מֻתֶּרֶת בִּנְטִילַת שֵׂעָר אַחַר ז'. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹסְרִים אַף לְאִשָּׁה, וְכֵן עִקָּר.

לִסְרֹק רֹאשׁוֹ בְּמַסְרֵק, מֻתָּר, אֲפִלוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה.

כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְגַלֵחַ כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, כָּךְ אָסוּר לִטֹּל צִפֹּרְנַיִם בִּכְלִי; אֲבָל בְּיָדָיו אוֹ בְּשִׁנָּיו, מֻתָּר, אֲפִלוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה. וְאִשָּׁה שֶׁאֵרַע טְבִילָתָהּ אַחַר שִׁבְעָה, תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים, אִם תִּטֹּל צִפָּרְנֶיהָ בְּיָדֶיהָ אוֹ בְּשִׁנֶּיהָ אֵינָהּ נוֹטֶלֶת יָפֶה, אֶלָא תֹּאמַר לְעוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים לִטְּלָם בְּתַעַר אוֹ בְּמִסְפָּרַיִם. הַגָּה: וְלָאו דַּוְקָא עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים, אֶלָּא הוּא הַדִּין יִשְׂרְאֵלִית, וְסִרְכָא דְּלִשְׁנָא דְּחֹל הַמּוֹעֵד נָקַט (דַּעַת עַצְמוֹ).

Siman 391

אבל אסור בכל מיני שמחה. ובו ג' סעיפים:

אָבֵל אָסוּר בְּשִׂמְחָה; לְפִיכָךְ לֹא יִקַח תִּינוֹק בְּחֵיקוֹ כָּל שִׁבְעָה, שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי שְׂחוֹק.

עַל כָּל מֵתִים נִכְנָס לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם; עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, לְאַחַר י''ב חֹדֶשׁ. וְאַף אִם הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת, מֻתָּר לְאַחַר י''ב חֹדֶשׁ. וּמִיהוּ שִׂמְחַת מְרֵעוּת שֶׁהָיָה חַיָּב לִפְרֹעַ אוֹתָהּ מִיָּד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ מִיָּד אַחַר שִׁבְעָה. אֲבָל אִם אֵינוֹ חַיָּב לְפָרְעָהּ, אָסוּר לִכָּנֵס לָהּ עַד ל'. וְעַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחַיָּב לְפָרְעָהּ, אָסוּר עַד לְאַחַר י''ב חֹדֶשׁ. הַגָּה: וּבַחֲבוּרַת מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁמַּשִּׂיא יָתוֹם וִיתוֹמָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאִם לֹא יֹאכַל שָׁם יִתְבַּטֵּל הַמַּעֲשֶׂה, מֻתָּר לְאַחַר ל', אֲבָל תּוֹךְ ל' אָסוּר לְכָל סְעֻדַּת מִצְוָה שֶׁבָּעוֹלָם (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבַ''ד). אֲבָל סְעֻדַּת מִצְוָה דְּלֵית בֵּיהּ שִׂמְחָה, מֻתָּר לִכָּנֵס בָּהּ, כְּגוֹן פִּדְיוֹן הַבֵּן אוֹ סְעֻדַּת בְּרִית מִילָה, מֻתָּר לֶאֱכֹל שָׁם אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ (ת''ה סִי' רנ''א). וְיֵשׁ אוֹסְרִין בִּסְעֻדַּת בְּרִית מִילָה (מָרְדְּכַי). וְהַמִּנְהָג שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשׁוּם סְעֻדָּה בָּעוֹלָם כָּל י''ב חֹדֶשׁ, אִם הוּא חוּץ לְבֵיתוֹ, וּבְתוֹךְ הַבַּיִת מְקִלִּין שֶׁאוֹכֵל בְּבֵיתוֹ בִּסְעֻדַּת בְּרִית מִילָה, וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁאָר סְעֻדּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם שִׂמְחָה. אֲבָל בִּסְעֻדַּת נִשּׂוּאִין יֵשׁ לְהַחְמִיר, כֵּן נִרְאֶה לִי. אָבֵל שֶׁהוּא בַּעַל בְּרִית אוֹ מוֹהֵל, יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת עַד לְאַחַר הַמִּילָה. וּמֻתָּר לִכָּנֵס לַמִּילָה לֶאֱכֹל שָׁם, אִם הוּא לְאַחַר ל', אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמִּילָה בְּבֵיתוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת מהרי''ל).

לִכָּנֵס לַחֻפָּה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת אֲכִילָה, לִשְׁמֹעַ הַבְּרָכוֹת, יֵשׁ מַתִּירִין וְיֵשׁ אוֹסְרִין; אֶלָא עוֹמֵד חוּץ לַבַּיִת לִשְׁמֹעַ הַבְּרָכוֹת. הַגָּה: אָבֵל לֹא יִכָּנֵס לַבַּיִת כְּלָל בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדִים שָׁם בְּמַזְמוּטֵי חָתָן וְכַלָּה, וְכֵן נוֹהֲגִים בְּאַשְׁכְּנַז (טוּר) וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ. וְכָל זֶה בְּבַיִת שֶׁעוֹשִׂין הַחֲתֻנָּה וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין שָׁם, אֲבָל בְּחֻפָּה שֶׁעוֹשִׂין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁמְּבָרְכִין שָׁם בִּרְכַּת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין וְאֵין שִׂמְחָה כְּלָל, מֻתָּר מִיָּד אַחַר שִׁבְעָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי). וְיֵשׁ אוֹסְרִין עַד שְׁלֹשִׁים (שָׁם בְּשֵׁם ראבי''ה), וְכֵן נִרְאֶה לִי. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּחְמִירִין לִהְיוֹת הָאָבֵל עוֹמֵד כָּל י''ב חֹדֶשׁ חוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִשְׁמֹעַ הַבְּרָכוֹת (הַגָּהוֹת במהרי''ל). וּמִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה דְּאָבֵל יָכוֹל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין תַּחַת הַחֻפָּה שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְכֵן יוּכַל לְהַכְנִיס חָתָן כְּדֶרֶךְ אַרְצֵנוּ שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מַכְנִיסִין הֶחָתָן תַּחַת הַחֻפָּה. וְיוּכַל לִלְבֹּשׁ קְצָת בִּגְדֵי שַׁבָּת בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִין, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אַחַר ל' (ד''ע), וְכֵן נוֹהֲגִין. יֵשׁ מַתִּירִין לְאָבֵל לֶאֱכֹל בִּסְעֻדַּת נִשּׂוּאִין אוֹ בְּרִית מִילָה עִם הַמְּשַׁמְּשִׁין, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בִּמְקוֹם שִׂמְחָה כְּגוֹן בְּבַיִת אַחֵר (כָּל בּוֹ וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם סמ''ק), וְיֵשׁ אוֹסְרִין (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי), וְכֵן נוֹהֲגִין, רַק שֶׁהָאָבֵל מְשַׁמֵּשׁ שָׁם, אִם יִרְצֶה, וְאוֹכֵל בְּבֵיתוֹ מִמַּה שֶּׁשּׁוֹלְחִין לוֹ מִן הַסְּעֻדָּה. יֵשׁ מַתִּירִין לְאָבֵל לֶאֱכֹל בְּאוֹתָהּ סְעֻדָּה שֶׁל דָּגִים שֶׁעוֹשִׂים לְאַחַר הַנִּשּׂוּאִין, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר פָּסְקוּ לוֹמַר שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ אִית לֵיהּ הֶכֵּר שֶׁאֵין שִׂמְחָה בְּאוֹתָהּ סְעֻדָּה, וְשָׁרֵי (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רוֹקֵחַ). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָסוּר לֶאֱכֹל בִּסְעֻדָּה בַּלַּיְלָה שֶׁבְּיוֹם הַמָּחֳרָת מֵת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ (בְּהַגָּהוֹת מִנְהָגִים בְּשֵׁם מהרי''ו).

Siman 392

אבל אסור כל ל' יום לישא אשה. ובו ג' סעיפים:

אָסוּר לִשָּׂא אִשָּׁה כָּל ל' יוֹם, אֲפִלוּ בְּלֹא סְעֻדָּה; וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים, מֻתָּר, אֲפִלוּ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, וַאֲפִלוּ לַעֲשׂוֹת סְעֻדָּה. וּמֻתָּר לְקַדֵּשׁ אִשָּׁה אֲפִלוּ בְּיוֹם הַמִּיתָה, וְהוּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סְעֻדָּה, אֶלָא אִם כֵּן עָבְרוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּגַם לְאָרֵס אָסוּר כָּל ל' יוֹם (טוּר וְהָרֹא''שׁ וְהָרַמְבַּ''ן) וְכֵן עִקָּר.

מֵתָה אִשְׁתּוֹ, אָסוּר לִשָּׂא אַחֶרֶת עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ רְגָלִים, אֲבָל לִכָּנֵס לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, דִּינוֹ כְּמוֹ בִּשְׁאָר קְרוֹבִים, (טוּר) וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּרִים אֵינָם חֲשׁוּבִים כִּרְגָלִים לְעִנְיָן זֶה. וְאִם לֹא קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים קְטַנִּים, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ, מֻתָּר לְקַדֵּשׁ מִיָּד וְלִכְנֹס אַחַר שִׁבְעָה; וְלֹא יָבֹא עָלֶיהָ עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֶלָא אִם כֵּן לֹא קִיֵּם מִצְוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁאָז מֻתָּר לָבוֹא עָלֶיהָ אַחַר שִׁבְעָה. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר אֲבֵלוּת, אֲפִלּוּ בַּאֲבֵלוּת דְּאָבִיו וְאִמּוֹ, מֻתָּר לִשָּׂא וְלָבוֹא עָלֶיהָ אַחַר שִׁבְעָה, אִם לֹא קִיֵּם פִּרְיָה וּרְבִיָּה. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר וִיכֹלֶת בְּיָדוֹ לִשְׂכֹּר לוֹ מְשָׁרְתִים וּמְשָׁרְתוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִם אֵין בִּתּוֹ אוֹ כַּלָּתוֹ אֶצְלוֹ בְּבֵיתוֹ שֶׁתּוּכַל לְשַׁמְּשׁוֹ בַּחֲפִיפַת הָרֹאשׁ אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאֲחֵרִים, מִקְרֵי אֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה (פִּסְקֵי מהרא''י סי''ג) ; וְלָכֵן נִשְׁתַּרְבֵּב הַמִּנְהָג שֶׁרַבִּים מְקִלִּין בָּעִנְיָן וְנוֹשְׂאִין נָשִׁים תּוֹךְ שָׁלֹשׁ רְגָלִים, וּבַעַל נֶפֶשׁ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ. מִי שֶׁתְּפָשׂוֹ הַשַּׂר וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחוֹ מִתְּפִיסָתוֹ, עַד שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה תּוֹךְ שָׁלֹשׁ רְגָלִים אַחַר מִיתַת אִשְׁתּוֹ, יֵשׁ מַתִּירִין מִשּׁוּם צַעַר דִּידֵיהּ (בֵּית יוֹסֵף), וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר.

מִי שֶׁלֹּא קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְשִׁדֵּךְ אִשָּׁה וְאַחַר שֶׁהֵכִין צָרְכֵי חֻפָּה, מֵת אֲחִי הַמְשֻׁדֶּכֶת, מֻתָּר לְכָּנְּסָהּ וְלָבוֹא עָלֶיהָ אַחַר שִׁבְעָה. הַגָּה: וְכֵן אִם יֵשׁ לוֹ בָּנִים קְטַנִּים וְנִתְרַצָּה לְאָחוֹת אִשְׁתּוֹ, מֻתָּר לְכַנְּסָהּ, כִּי הִיא מְרַחֶמֶת עַל בְּנֵי אֲחוֹתָהּ יוֹתֵר מֵאַחֶרֶת (כ''כ בְּפי' הָרֹא''שׁ וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וּמָרְדְּכַי).

Siman 393

מתי האבל יכול לצאת מביתו. ובו ד'סעיפים:

אָבֵל, ג' יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ יוֹצֵא לְבֵית הָאָבֵל וְלֹא לְבֵית הַקְבָרוֹת; מִכָּאן וָאֵילָךְ, אִם מֵת לַאֲחֵרִים מֵת בִּשְׁכוּנָתוֹ, יוֹצֵא אַחַר הַמִּטָּה לְבֵית הַקְבָרוֹת, וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹם הַמְנַחֲמִים אֶלָא בִּמְקוֹם הַמִּתְנַחֲמִים; וְאִם אֵין שָׁם כְּדֵי מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ, יוֹצֵא אֲפִלוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וַאֲפִלוּ בִּשְׁכוּנָה אַחֶרֶת. הַגָּה: וּמִקְצָת יוֹם ג' הֲרֵי הוּא כְּכֻלּוֹ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ז). וְלֹא רָאִיתִי נוֹהֲגִין כֵּן עַכְשָׁו, כִּי אֵין אָבֵל הוֹלֵךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְלֹא לְבֵית הָאָבֵל כָּל שִׁבְעָה; וְאֶפְשָׁר שֶׁלָּאו חִיּוּב הוּא, אֶלָּא רְשׁוּת, וּמֵאַחַר שֶׁעַכְשָׁו אֵין מִתְנַחֲמִין כְּמוֹ בִּימֵיהֶם, שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עָדִיף.

אָבֵל, שָׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, וַאֲפִלוּ לִשְׁמֹעַ בִּרְכוֹת חֻפָּה אוֹ בִּרְכוֹת הַמִּילָה. הַגָּה: מִיהוּ הַמֵּקֵל לָצֵאת בַּלַּיְלָה, מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ, לֹא הִפְסִיד (ת''ה סִימָן ר''צ). וְהָא דְּאָסוּר לָצֵאת חוּץ לְבֵיתוֹ, הַיְנוּ דַּוְקָא לְטַיֵּל, אוֹ לְמַשָּׂא וּמַתָּן וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל אִם שָׁלַח מוֹשֵׁל אַחֲרָיו (מָרְדְּכַי ה''א) אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים הַצְּרִיכִים לוֹ הַרְבֵּה, כְּגוֹן דָּבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לוֹ לָצֵאת (תּוֹסָפוֹת סוֹף מ''ק), וְכֵן נוֹהֲגִין. וְדִין נְעִילַת סַנְדָּלָיו, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן שפ''ב. שְׁנִיָּה, יוֹצֵא וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר; שְׁלִישִׁית, יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. הַגָּה: וְאִם רוֹצֶה שֶׁלֹּא לֵישֵׁב בִּמְקוֹמוֹ בְּשָׁבוּעַ שְׁלִישִׁית וּלְדַבֵּר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (הגמי''י). וְעַכְשָׁו נוֹהֲגִין שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמָם כָּל שְׁלֹשִׁים; וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ כָּל י''ב חֹדֶשׁ, וְאֵין לְמִנְהָג זֶה עִקָּר, מִכָּל מָקוֹם אֵין לְשַׁנּוֹת מִן הַמִּנְהָג, כִּי כָּל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ; רְבִיעִית, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר כָּל אָדָם. אֲפִלוּ לֹא שָׁלְמוּ שְׁלֹשָׁה שְׁבוּעוֹת, כְּגוֹן שֶׁמֵּת בְּאֶמְצַע שָׁבוּעַ, מִיָּד כְּשֶׁכָּלָה אוֹתוֹ שָׁבוּעַ וּשְׁנַיִם שֶׁאַחֲרָיו, חָשׁוּב שָׁבוּעַ הַבָּא רְבִיעִית.

הָאָבֵל אֵינוֹ יוֹצֵא בַּחֹל לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל בְּשַׁבָּת יוֹצֵא. וְכֵן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ (בֵּיתיוֹסֵף). וְאָנוּ נוֹהֲגִים שֶׁבְּכָל יוֹם קְרִיאַת הַתּוֹרָה יוֹצֵא לב''ה. הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין שֶׁאֵין יוֹצֵא אֶלָּא בְּשַׁבָּת. וְאִם הָאָבֵל מוֹהֵל אוֹ בַּעַל בְּרִית, לְאַחַר שְׁלֹשָׁה, מִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ, וּכְשֶׁמְּבִיאִין הַתִּינוֹק לָמוּל, הוֹלֵךְ הָאָבֵל לְבֵית הַכְּנֶסֶת (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי). אֲבָל, תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה, לֹא יֵצֵא אֶלָּא אִם כֵּן אֵין מוֹהֵל אַחֵר בָּעִיר (אוֹר זָרוּעַ) ; וְיֵשׁ מְקִלִּין אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ מוֹהֵל אַחֵר בָּעִיר (בֵּית יוֹסֵף) ; וּמֻתָּר לוֹ לְתַקֵּן הַצִּפָּרְנַיִם וּלְגַלֵּחַ לְצֹרֶךְ הַמִּילָה, אֲבָל אִם יֵשׁ מוֹהֵל אַחֵר אָסוּר (סְבָרַת הָרַב דְּלֹא כְּאוֹר זָרוּעַ דְּמַתִּיר סְתָם). וְכֵן כָּל דְּבַר מִצְוָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּלֹא הָאָבֵל, מֻתָּר לוֹ לָצֵאת לְקַיֵּם הַמִּצְוָה (סְבָרַת הָרַב וּבֵית יוֹסֵף).

הַנּוֹהֲגִים כְּשֶׁהֵם אֲבֵלִים שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מְקוֹמָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁבָּת, יָפֶה הֵם עוֹשִׂים. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם בְּשַׁבָּת יְשַׁנֶּה מְקוֹמוֹ (נִמּוּקֵי יוֹסֵף סוֹף פֶּרֶק הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת), וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט, וְאֵין לְשַׁנּוֹת הַמִּנְהָג.

Siman 394

שלא להתקשות על המת יותר מדאי. ובו ו' סעיפים:

אֵין מִתְקַשִּׁין עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדַּאי; וְכָל הַמִּתְקַשֶּׁה עָלָיו יוֹתֵר מִדַּאי, עַל מֵת אַחֵר הוּא בּוֹכֶה; אֶלָא שְׁלֹשָׁה יָמִים לִבְכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד, שְׁלֹשִׁים לְתִסְפֹּרֶת וּלְגִהוּץ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר הָעָם. אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הַכֹּל לְפִי חָכְמָתָם; וְאֵין בּוֹכִים עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִל' יוֹם; וְאֵין מַסְפִּידִין עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִי''ב חֹדֶשׁ; וְכֵן חָכָם שֶׁבָּא שְׁמוּעָתוֹ לְאַחַר י''ב חֹדֶשׁ, אֵין מַסְפִּידִין אוֹתוֹ.

יוֹצְאִין לְבֵית הַקְבָרוֹת וּפוֹקְדִים עַל הַמֵּתִים שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁמָּא עֲדַיִן הוּא חַי.

כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים יִרְאֶה הָאָבֵל כְּאִלוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ בֵּין כְּתֵפָיו; מִשִּׁלֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה, כְּאִלוּ זָקוּף כְּנֶגְדּוֹ בְּקֶרֶן זָוִית; מִשִּׁבְעָה וְעַד שְׁלֹשִׁים, כְּאִלוּ עוֹבֵר לְפָנָיו בַּשּׁוּק; וְכָל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגֶד אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה; וְאִם נוֹלָד בֵּן זָכָר בְּאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה, נִתְרַפֵּאת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.

אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה שֶׁמֵּת, תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה.

כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל כְּמוֹ שֶׁצִּוּוּ חֲכָמִים, הֲרֵי זֶה אַכְזָרִי; אֶלָא יִפְחַד וְיִדְאַג וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

Siman 395

מקצת יום השבעה והשלשים ככולו. ובו ג' סעיפים:

כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ מְנַחֲמִים מֵאֵצֶל הָאָבֵל בְּיוֹם שְׁבִיעִי, מֻתָּר בְּכָל דְּבָרִים שֶׁאָסוּר בָּהֶם תּוֹךְ שִׁבְעָה, דְּמִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלוֹ, לֹא שְׁנָא מִקִצָת יוֹם שְׁבִיעִי לֹא שְׁנָא מִקְצָת יוֹם שְׁלֹשִׁים, כֵּיוָן שֶׁהֵנֵץ הַחַמָּה בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, בָּטְלוּ מִמֶּנּוּ גְזֵרַת שְׁלֹשִׁים (רֹא''שׁ וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם). הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין הַמְּנַחֲמִין רְגִילִין לָבוֹא בְּיוֹם ז', צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שָׁעָה שֶׁרְגִילִין הַמְּנַחֲמִים לָבוֹא בִּשְׁאָר יָמִים, דְּהַיְנוּ לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁרְגִילִין לָבוֹא מְנַחֲמִין, כֵּן נִרְאֶה לִי, וּדְלֹא כְּמוֹ שֶׁרְגִילִין לְהַמְתִּין שָׁעָה עַל הַיּוֹם, דְּאֵין הַדָּבָר תָּלוּי רַק בַּעֲמִידַת הַמְּנַחֲמִין. (וְכֵן מַשְׁמָע בַּאֲשֵׁרִי).

שָׁמַע שְׁמוּעָה רְחוֹקָה בַּלַיְלָה, כֵּיוָן דְּסָגֵי בְּשָׁעָה אַחַת, סַלְקָא, אֲפִלוּ בַּלַיְלָה.

מִי שֶׁמֵּת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, לֹא אַמְרִינָן בכ''ט בַּאֲדָר שֶׁאַחֲרָיו מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלוֹ, אֶלָא צָרִיךְ לִנְהֹג דְּבָרִים הָאֲסוּרִים בי''ב חֹדֶשׁ עַד שֶׁיִּכָּנֵס רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן. הַגָּה: וְנָהֲגוּ לְהוֹסִיף עוֹד הַיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ הָאָב אוֹ הָאֵם לִנְהֹג בּוֹ דִּין י''ב חֹדֶשׁ, וְנָכוֹן הוּא.

Siman 396

דין אבל שלא נהג אבלותו כל שבעה. ובו ג' סעיפים:

אָבֵל שֶׁלֹּא נָהַג אֲבֵלוּתוֹ תּוֹךְ שִׁבְעָה, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, מַשְׁלִים אוֹתוֹ כָּל שְׁלֹשִׁים, חוּץ מֵהַקְרִיעָה, שֶׁאִם לֹא קָרַע בִּשְׁעַת חִמּוּם, אֵינוֹ קוֹרֵעַ, אֶלָא תּוֹךְ שִׁבְעָה, חוּץ מֵאָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁקוֹרֵעַ אֲפִלוּ לְאַחַר שִׁבְעָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלֹּא נָהַג אֲבֵלוּת כְּלָל כָּל שִׁבְעָה; אֲבָל אִם זִלְזֵל בְּמִקְצָת הַיָּמִים, וְלֹא נָהַג בָּהֶם אֲבֵלוּת, כְּגוֹן מִי שֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בַּיּוֹם הָא', וְהָיָה בְּעִיר אַחֶרֶת וְלֹא נָהַג אֲבֵלוּת, וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּא לְעִירוֹ וְנָהַג אֲבֵלוּת, אֵין צָרִיךְ לְהַשְׁלִים, וּמוֹנֶה שִׁבְעָה מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן.

קָטָן שֶׁמֵּת אָבִיו וְאִמּוֹ, אֲפִלוּ הִגְדִּיל תּוֹךְ שִׁבְעָה, בָּטֵל מִמֶּנּוּ כָּל דִּין אֲבֵלוּת וְאֵינוֹ חַיָּב בּוֹ.

Siman 397

דיני עדות לנהוג אבילות על פיהם. ובו ב' סעיפים:

מִתְאַבְּלִין עַל פִּי עֵד אֶחָד, וְעֵד מִפִּי עֵד וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ.

שְׁנַיִם אוֹמְרִים: מֵת, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: לֹא מֵת, אֵינוֹ מִתְאַבֵּל.

Siman 398

אבלות יום ראשון דאורייתא. ובו סעיף א':

אֲבֵלוּת יוֹם רִאשׁוֹן, אִם הוּא יוֹם מִיתָה וּקְבוּרָה, הָוֵי דְּאוֹרַיְתָא; וּשְׁאָר הַיָּמִים, מִדְּרַבָּנָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשִׁבְעָה מֵתִים הַמְּפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה שֶׁכֹּהֵן מִטָּמֵא לָהֶם, אֲבָל אוֹתָם שֶׁהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם כִּדְאִיתָא בְּסִימָן שע''ד, אֲפִלוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן הֵם מִדְּרַבָּנָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף אֲבֵלוּת יוֹם רִאשׁוֹן דְּמִיתָה וּקְבוּרָה הָוֵי דְּרַבָּנָן בְּכָל הַמֵּתִים.

Siman 399

דיני אבלות ברגל בראש השנה וי"ט שני של גליות. ובו י"ד סעיפים:

הַקוֹבֵר מֵתוֹ קֹדֶם הָרֶגֶל, בְּעִנְיָן שֶׁחָל עָלָיו אֲבֵלוּת, וְנָהַג בּוֹ אֲפִלוּ שָׁעָה אַחַת קֹדֶם הָרֶגֶל, מַפְסִיק הָאֲבֵלוּת וּמְבַטֵּל מִמֶּנּוּ גְזֵרַת שִׁבְעָה וִימֵי הָרֶגֶל עוֹלִים לוֹ לִמִנְיַן שְׁלֹשִׁים, הֲרֵי שִׁבְעָה לִפְנֵי הָרֶגֶל, וִימֵי הָרֶגֶל, וּמַשְׁלִים עֲלֵיהֶם הַשְּׁלֹשִׁים. וְדַוְקָא שֶׁנָּהַג אֲבֵלוּת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲפִלוּ לֹא נָהַג אֶלָא דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, כְּגוֹן שֶׁשָּׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּיוֹם שַׁבָּת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָא דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, הָרֶגֶל מַפְסִיק. אָבֵל אִם שָׁגַג אוֹ הֵזִיד וְלֹא נָהַג אֲבֵלוּת, אוֹ שֶׁהָיָה קָרוֹב לַחֲשֵׁכָה וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִנְהֹג, אֵין הָרֶגֶל מְבַטֵּל הָאֲבֵלוּת; וְכָל שֶׁכֵּן אִם לֹא יָדַע בְּמִיתַת הַמֵּת קֹדֶם הָרֶגֶל, שֶׁאֵין הָרֶגֶל מְבַטְּלוֹ, אֶלָא נוֹהֵג בָּרֶגֶל דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, וּמוֹנֶה שִׁבְעָה אַחַר הָרֶגֶל, וּבְאוֹתָהּ הַשִּׁבְעָה מְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וַעֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו עוֹשִׂים בְּצִנְעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, דְּכֵיוָן דִּכְבָר נִתְבַּטֵּל בְּשִׁבְעַת יְמֵי הָרֶגֶל מִמְּלָאכָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְבַּטֵּל מֵחֲמַת הָאֵבֶל אֶלָא מֵחֲמַת הָרֶגֶל, סוֹף סוֹף נָהַג בְּדִין אֲבֵלוּת בְּעִנְיַן מְלָאכָה, הִלְכָּךְ אֵין לְהַחְמִיר בּוֹ כְּמוֹ בִּשְׁאָר אֲבֵלוּת וּמְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים. וְכָל יְמֵי הָרֶגֶל רַבִּים מִתְעַסְקִים בּוֹ לְנַחֲמוֹ, הִלְכָּךְ אֵין מִתְעַסְקִין בּוֹ לְנַחֲמוֹ אַחַר הָרֶגֶל. וְרֶגֶל עוֹלֶה לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים, שֶׁהֲרֵי דִּין שְׁלֹשִׁים דְּהַיְנוּ גִהוּץ וְתִסְפֹּרֶת נוֹהֲגִים בָּרֶגֶל, וְלֹא מִתּוֹרַת רֶגֶל בִּלְבַד אָסוּר בָּהֶם, אֶלָא אַף מִתּוֹרַת אֵבֶל, שֶׁהֲרֵי מִתּוֹרַת הָרֶגֶל מֻתָּר לִלְבֹּשׁ כֵּלִים מְגֹהֲצִים חֲדָשִׁים וּלְבָנִים, וְנוֹטֵל צִפָּרְנָיו בְּמִסְפָּרַיִם וְשָׂמֵחַ שִׂמְחַת מְרֵעוּת, וְהַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה וְהַשְּׁאָר שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים, מֻתָּרִין לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס, וּמִדִּין אֲבֵלוּת אָסוּר בְּכֻלָם כְּמוֹ בַּחֹל.

הַקוֹבֵר מֵתוֹ בָּרֶגֶל בְּחֹל הַמּוֹעֵד, נֹהַג דִּין אֲנִינוּת כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר; וּלְאַחַר שֶׁנִּקְבַּר, נוֹהֵג דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לְיַחֵד עִם אִשְׁתּוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַאֲבַ''ד וְהָרֹא''שׁ) וְעַיֵּן לִעֵיל סִימָן שפ''ג וּבְא''ח סִימָן תקמ''ח, וְהָרֶגֶל עוֹלֶה לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים, שֶׁמַּשְׁלִים עָלָיו שְׁלֹשִׁים; אֲפִלוּ קְבָרוֹ בְּחַג הַסֻכּוֹת, לֹא אַמְרִינָן דִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת מְבַטֵּל, וּמִתְעַסְקִים בָּרֶגֶל לְנַחֲמוֹ. הַגָּה: וְכָל מְלָאכָה הַמֻּתֶּרֶת לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּמּוֹעֵד בְּדָבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמוֹ; וְאִם אֵין דָּבָר הָאָבֵד, נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים בְּבָתֵּיהֶם, וַעֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו עוֹשִׂין בְּצִנְעָא תּוֹךְ בֵּיתוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יְרוּחָם), וּלְאַחַר הָרֶגֶל מַתְחִיל לִמְנוֹת שִׁבְעָה, וְלִכְשֶׁיִּכְלוּ שִׁבְעָה לְמִיתַת הַמֵּת אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא כָּלוּ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֲבֵלוּת, מְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים בְּבָתֵּיהֶם, וַעֲבָדָיו עוֹשִׂין לוֹ בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ; וְאֵין רַבִּים מִתְעַסְקִים בּוֹ לְנַחֲמוֹ אַחַר הָרֶגֶל מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁנִּחֲמוּהוּ בָּרֶגֶל, אֲבָל מַרְאִים לוֹ פָּנִים, כְּגוֹן אִם קְבָרוֹ בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל רֶגֶל, מְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל אֵבֶל, וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂים שְׁנֵי יָמִים, מוֹנֶה הַשִּׁבְעָה מִיּוֹם טוֹב שֵׁנִי הָאַחֲרוֹן, הוֹאִיל וּמִדִּבְרֵיהֶם הוּא עוֹלֶה מֵהַמִּנְיָן, וּמוֹנֶה מֵאַחֲרָיו שִׁשָּׁה יָמִים בִּלְבַד.

אִם קָבַר אֶת מֵתוֹ שִׁבְעָה יָמִים קֹדֶם הָרֶגֶל, וְנָהַג בָּהֶם גְזֵרַת שִׁבְעָה, הָרֶגֶל מְבַטֵּל מִמֶּנּוּ גְזֵרַת שְׁלֹשִׁים, אֲפִלוּ חָל יוֹם שְׁבִיעִי בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, דְּמִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלוֹ וְעוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן, וּמֻתָּר לְכַבֵּס וְלִרְחֹץ וּלְסַפֵּר בְּעֶרֶב הָרֶגֶל. הַגָּה: סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה (טוּר). וּבְעֶרֶב פֶּסַח מֻתָּר בַּכֹּל אַחַר חֲצוֹת, דְּהַיְנוּ מִזְּמַן שְׁחִיטַת הַפֶּסַח וָאֵילָךְ; וְעָדִיף שֶׁיְּגַלֵּחַ קֹדֶם חֲצוֹת, הוֹאִיל וַאֲחֵרִים אֲסוּרִים לְגַלֵּחַ אַחַר חֲצוֹת (תְּשׁוּבַת ר''י מִינְ ץ ס''ד). וְכֵן אִם חָל שְׁמִינִי בְּשַׁבָּת שֶׁבְּעֶרֶב הָרֶגֶל, מֻתָּר לְכַבֵּס וְלִרְחֹץ וּלְסַפֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאִם לֹא גִלַח בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לְגַלֵחַ אַחַר הָרֶגֶל, שֶׁכְּבָר נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ גְזֵרַת שְׁלֹשִׁים. אֲבָל בְּחֹל הַמּוֹעֵד לֹא יְגַלַח, כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְגַלֵחַ קֹדֶם הָרֶגֶל. וְאִם חָל שְׁבִיעִי שֶׁלוֹ בְּשַׁבַּת עֶרֶב הָרֶגֶל, אָסוּר לְגַלֵחַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמֻתָּר לְגַלֵחַ אַחַר הָרֶגֶל, וְכֵן בְּחֹל הַמּוֹעֵד, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְגַלֵחַ קֹדֶם הָרֶגֶל.

הָא דְּרֶגֶל מְבַטֵּל גְזֵרַת שְׁלֹשִׁים, בִּשְׁאָר מֵתִים. אֲבָל בְּאָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו, אֲפִלוּ פָּגַע בּוֹ הָרֶגֶל לְאַחַר ל' יוֹם, אֵינוֹ מְבַטֵּל.

אִם חָל אֶחָד מִיְּמֵי הָאֲבֵלוּת, חוּץ מֵהַשְּׁבִיעִי, בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, מֻתָּר לְכַבֵּס, וְלֹא יִלְבְּשֶׁנּוּ עַד הַלַיְלָה. וְטוֹב לִזָּהֵר מִלְכַבֵּס עַד אַחַר חֲצוֹת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר שֶׁמִּפְּנֵי הָרֶגֶל הוּא מְכַבֵּס. אֲבָל לִרְחֹץ, אָסוּר עַד הַלַיְלָה. וְיֵשׁ מַתִּירִין לִרְחֹץ אַחַר תְּפִלַת הַמִּנְחָה, סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, וְכֵן נוֹהֲגִין.

רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים חֲשׁוּבִים כִּרְגָלִים לְבַטֵּל הָאֲבֵלוּת.

נָהַג שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַפֶּסַח, אוֹתָהּ שָׁעָה חֲשׁוּבָה כְּז', וְח' יְמֵי הַפֶּסַח הֲרֵי ט''ו, וּמַשְׁלִים עֲלֵיהֶם ט''ו אֲחֵרִים.

שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי עֲצֶרֶת חֲשׁוּבָה כְּשִׁבְעָה. וַעֲצֶרֶת, כֵּיוָן שֶׁאִם לֹא הִקְרִיב קָרְבָּנוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה, חָשׁוּב כְּשִׁבְעָה, הֲרֵי י''ד, וּמַשְׁלִים עֲלֵיהֶם ט''ז אֲחֵרִים; וְיוֹם שֵׁנִי שֶׁל עֲצֶרֶת עוֹלֶה לְמִנְיַן הַט''ז.

שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְזֵרַת שִׁבְעָה, מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה; וּגְזֵרַת ל' מְבַטֵּל מִמֶּנּוּ יוֹם כִּפּוּרִים; וּמְגַלֵחַ עֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים. וְהוּא הַדִּין לְקוֹבֵר מֵתוֹ בִּשְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרֵי, שֶׁמְגַלֵחַ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים.

שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּטֵלָה מִמֶּנּוּ גְזֵרַת ז' מִפְּנֵי יוֹם כִּפּוּרִים, וּגְזֵרַת ל' מְבַטֵּל מִמֶּנּוּ הֶחָג, וּמְגַלֵחַ בְּעֶרֶב הֶחָג.

שָׁעָה אַחַת לִפְנָי הֶחָג וְהֶחָג, הֲרֵי י''ד; וּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת שִׁבְעָה, הֲרֵי כ''א; וְיוֹם שֵׁנִי שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, הֲרֵי כ''ב; וּמַשְׁלִים עֲלֵיהֶם ח' אֲחֵרִים.

הַקוֹבֵר אֶת מֵתוֹ שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הָרֶגֶל, אוֹתָהּ שָׁעָה וְהָרֶגֶל חֲשׁוּבִים כְּי''ד, וּמִיָּד אַחַר הָרֶגֶל יֵשׁ לוֹ דִּין שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי לְעִנְיָן שֶׁיּוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר.

בִּמְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יוֹם טוֹב, מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח אוֹ שֶׁל חַג, אוֹ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל עֲצֶרֶת, וּקְבָרוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, נוֹהֵג בּוֹ אֲבֵלוּת, הוֹאִיל וְיוֹם טוֹב שֵׁנִי מִדִּבְרֵיהֶם, וַאֲבֵלוּת יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁהוּא יוֹם מִיתָה וּקְבוּרָה שֶׁל תּוֹרָה, יִדָּחֶה עֲשֵׂה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם מִפְּנֵי עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה. אֲבָל אִם מֵת בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְקָבְרוּ בּוֹ בַּיּוֹם, אֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ אֲבֵלוּת, שֶׁשְּׁנֵי הַיָּמִים כְּיוֹם אָרֹךְ הֵם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשִׁבְעָה מֵתִים הַמְּפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה שֶׁכֹּהֵן מִטָּמֵא לָהֶם, אֲבָל אוֹתָם שֶׁהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם כִּדְאִיתָא בְּסִימָן שע''ד, אֵין אֲבֵלוּתָם אֶלָא מִדְּרַבָּנָן, לְפִיכָךְ אֵינוֹ נוֹהֵג עֲלֵיהֶם אֲבֵלוּת בְּשׁוּם יוֹם טוֹב. וַאֲפִלוּ בְּאוֹתָם שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁנּוֹהֵג אֲבֵלוּת בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אֵינוֹ קוֹרֵעַ. וְהָעוֹלָם נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהִתְאַבֵּל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָלֻיּוֹת עַל שׁוּם מֵת, אֲפִלוּ הוּא יוֹם מִיתָה וּקְבוּרָה. הַגָּה: דְּסוֹבְרִין כְּדַעַת הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין שׁוּם אֲבֵלוּת דְּאוֹרַיְתָא, וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט, וְאֵין לְשַׁנּוֹת (ר''ת וְר''י וְרֹא''שׁ).

מֵת לוֹ מֵת בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְנִתְיָרֵא שֶׁמָּא לֹא יַסְפִּיק לְקָבְרוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, וּמְסָרוֹ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁיּוֹלִיכוּהוּ לְקָבְרוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוּהוּ מֵהָעִיר וְנִתְכַּסָה מֵעֵינֵי הַקְרוֹבִים חָלָה עָלָיו אֲבֵלוּת; וְאִם הוּא שָׁעָה אַחַת קֹדֶם הָרֶגֶל, וְנָהַג בּוֹ אֲבֵלוּת, בָּטְלָה לָהּ גְזֵרַת שִׁבְעָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְבַּר בְּיוֹם טוֹב.

Siman 400

דיני אבלות בשבת. ובו ב' סעיפים:

שַׁבָּת אֵינוֹ מַפְסִיק אֲבֵלוּת וְעוֹלֶה לְמִנְיַן שִׁבְעָה, שֶׁהֲרֵי קְצָת דִּינֵי אֲבֵלוּת נוֹהֲגִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא שֶׁהֵם: תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּרְחִיצָה. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבְּפַרְהֶסְיָא לֹא, דְּהַיְנוּ לְהָסִיר עֲטִיפָתוֹ, וְדַוְקָא כְּשֶׁהוּא מְעֻטָּף עֲטִיפוֹת יִשְׁמְעֵאלִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן שפ''ו, אֲבָל קְצָת עֲטִיפָה שֶׁנּוֹהֲגִים בִּקְצָת מְקוֹמוֹת כָּל ל', אֵין צָרִיךְ לְהָסִיר בְּשַׁבָּת, הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ מִנְעָלִים בְּרַגְלָיו (מהרי''ו סִימָן ה'), וְלִלְבֹּשׁ מִנְעָלָיו, וְלִזְקֹף הַמִּטָּה מִכְּפִיָּתָהּ, וְשֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ בֶּגֶד קָרוּעַ, אֶלָא מַחֲלִיפוֹ, וְאִם אֵין לוֹ לְהַחֲלִיף מַחֲזִיר קִרְעוֹ לְאַחֲרָיו; וְתַלְמוּד תּוֹרָה הָוֵי דָּבָר שֶׁבְּצִנְעָא, אֲבָל לַחֲזֹר הַפָּרָשָׁה, כֵּיוָן שֶׁחַיָּב אָדָם לְהַשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר, הָוֵי כְּקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמֻתָּר. וְאִם קָרְאוּ אֶת הָאָבֵל לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, צָרִיךְ לַעֲלוֹת, שֶׁאִם הָיָה נִמְנָע הָיָה דָּבָר שֶׁל פַּרְהֶסְיָא; וְרַבֵּנוּ תָּם הָיוּ קוֹרִים אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם שְׁלִישִׁי, וְאֵרַע בּוֹ אֲבֵלוּת וְלֹא קְרָאוֹ הַחַזָּן, וְעָלָה הוּא מֵעַצְמוֹ וְאָמַר כֵּיוָן שֶׁהֻרְגַל לִקְרוֹתוֹ שְׁלִישִׁי בְּכָל שַׁבָּת, הָרוֹאָה שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁבִּשְׁבִיל אֲבֵלוּת הוּא נִמְנָע, וְהָוֵי דְּבָרִים שֶׁל פַּרְהֶסְיָא. וְכֵן אִם הַכֹּהֵן אָבֵל וְאֵין כֹּהֵן אַחֵר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מֻתָּר לִקְרוֹתוֹ; אֲבָל בְּעִנְיָן אַחֵר, אָסוּר (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ג מה''א).

גְרָרַתּוּ חַיָּה אוֹ הֲרָגוּהוּ לִסְטִים, וּבְשַׁבָּת נִתְיָאֵשׁ מִלְבַקֵשׁ, כֵּיוָן דִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא נוֹהֵג בְּשַׁבָּת עוֹלֶה לוֹ לְיוֹם אֶחָד. הַגָּה: אִם פָּגַע יוֹם ל' שֶׁל אֲבֵלוּת בְּשַׁבָּת וְיוֹם כ''ט בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ לִרְחֹץ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אַף בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִרְחֹץ כָּל שְׁלֹשִׁים, דְּהוֹאִיל וּמִדִּינָא שָׁרֵי לְאַחַר שִׁבְעָה, אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחְמִיר כָּל ל', בִּכְהַאי גַּוְנָא שָׁרֵי מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי בְּשֵׁם מַהֲרַ''ם פ''י ופ''ו דְּיוֹם טוֹב). וְהוּא הַדִּין כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּגוֹן לַחֲזֹר עַל מְקוֹמוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת וְלִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, דְּהָא נָמִי אֵינוֹ אֶלָּא מִנְהָג בְּעָלְמָא (כֵּן נִרְאֶה מִדִּבְרֵי מַהַרַ''שׁ), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִי' שפ''ט וש''צ; וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְחַלֵּק בֵּין רְחִיצָה שֶׁאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת וּבֵין דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם אֵין נ''ל לְחַלֵּק בְּכָךְ.

Siman 401

דברים הנוהגים בחול המועד. ובו ז' סעיפים:

אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָּרְחוֹב בְּחֹל הַמּוֹעֵד, שֶׁלֹּא לְהַרְגִיל אֶת הַהֶסְפֵּד, שֶׁאָסוּר לְהַרְגִיל אֶת הַהֶסְפֵּד בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֶלָא לִכְבוֹד תַּלְמִיד חָכָם; לְפִיכָךְ אֵין מוֹלִיכִין הַמֵּת לְבֵית הַקְבָרוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַקֶבֶר מְתֻקָן וּמְזֻמָּן.

אֵין קוֹרְעִין בְּחֹל הַמּוֹעֵד אֶלָא מִי שֶׁהוּא חַיָּב לִקְרֹעַ כִּדְאִיתָא בְּסִימָן ש''מ, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב, וְרוֹצֶה לִקְרֹעַ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, אָסוּר.

שָׁמַע בְּחֹל הַמּוֹעֵד שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, חַיָּב לִקְרֹעַ.

אֵין חוֹלְצִין כָּתֵף בַּמּוֹעֵד, וְאֵין מַבְרִין בּוֹ אֶלָא קְרוֹבָיו שֶׁל מֵת; אֲבָל הַקְרוֹבִים, מַבְרִין. וְהוּא הַדִּין לַחֲנֻכָּה וּפוּרִים וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְשֶׁמַּבְרִין, אֵין מַבְרִין אֶלָא עַל מִטּוֹת זְקוּפוֹת, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אֵין קוֹרְעִין וְלֹא חוֹלְצִין וְלֹא מַבְרִין; וּבְחֹל הַמּוֹעֵד מַבְרִין הַכֹּל עַל הֶחָכָם לְתוֹךְ הָרְחוֹב, כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּבְרִין אֶת הַקְרוֹבִים, שֶׁהַכֹּל כִּקְרוֹבָיו.

נָשִׁים בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְעַנּוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁכֻּלָן עוֹנוֹת כְּאַחַת; אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַכּוֹת כַּף עַל כַּף. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, חֲנֻכָּה וּפוּרִים, מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת, אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכֻלָן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ. נִקְבַּר הַמֵּת, לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת; וְהָנֵי מִלֵי לְאִינַשׁ דְּעַלְמָא, אֲבָל לְתַלְמִיד חָכָם, בֵּין בְּחֹל הַמּוֹעֵד בֵּין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, חֲנֻכָּה וּפוּרִים, מְעַנּוֹת וּמְקוֹנְנוֹת כְּדַרְכָּן בַּחֹל; וְהָנֵי מִלֵי בְּפָנָיו, אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, לֹא. וְיוֹם שְׁמוּעָה, אֲפִלוּ רְחוֹקָה, כִּבְפָנָיו דְּמֵי.

אוֹמְרִים עַל הַמֵּת צִדּוּק הַדִּין וְקַדִּישׁ, כְּדַרְכָּן. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי; אֲבָל בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁאֵין מִתְעַסְקִים בַּמֵּת אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִין שֶׁלֹּא לוֹמַר צִדּוּק הַדִּין בַּמּוֹעֵד (הַטּוּר הֵבִיא כַּמָּה רַבְּוָתָא), וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לוֹמַר צִדּוּק הדִּין בְּכָל הַיָּמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן (בְּמִנְהָגִים) ; וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים גַּם כֵּן כְּשֶׁקּוֹבְרִין אַחַר חֲצוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם קוֹבְרִים הַמֵּת בַּלַּיְלָה, שֶׁאֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ וְלֹא צִדּוּק הדִּין (כָּל בּוֹ).

מֵת לוֹ מֵת קֹדֶם פּוּרִים, וּפָגַע בּוֹ פּוּרִים, אֵינוֹ מַפְסִיק הָאֲבֵלוּת; וּמִכָּל מָקוֹם אֵין אֲבֵלוּת נוֹהֵג בּוֹ, לֹא בְּי''ד וְלֹא בְּט''ו, אֶלָא דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא נוֹהֵג, וְחַיָּב לִשְׁלֹחַ מָנוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל בָּהֶם, עוֹלִים לוֹ מִמִּנְיַן הַשִּׁבְעָה, כְּמוֹ שַׁבָּת.

Siman 402

דין שמועה קרובה ורחוקה. ובו י"ב סעיפים:

מִי שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב, אִם בְּתוֹךְ ל' יוֹם הִגִיעָה הַשְּׁמוּעָה, אֲפִלוּ יוֹם ל' עַצְמוֹ, הֲרֵי זוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה וְחַיָּב לִנְהֹג שִׁבְעָה יְמֵי אֲבֵלוּת מִיּוֹם שֶׁהִגִיעַ הַשְּׁמוּעָה; וְקוֹרֵעַ וּמוֹנֶה ל' יוֹם מִיּוֹם הַשְּׁמוּעָה (כָּךְ מַשְׁמָע מֵהַרַמְבַּ''ם וּמִנִּמּוּקֵי יוֹסֵף פא''מ וּבְמָרְדְּכַי) לְתִסְפֹּרֶת עִם שְׁאָר דְּבָרִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, יוֹם שְׁמוּעָתוֹ הַקְרוֹבָה כְּיוֹם הַקְבוּרָה. וְאִם שָׁמַע מִיּוֹם ל' וָאֵילָךְ, אֵין צָרִיךְ לִנְהֹג אֶלָא שָׁעָה אַחַת, לֹא שְׁנָא שָׁמַע בַּיּוֹם לֹא שְׁנָא שָׁמַע בַּלַיְלָה, שֶׁאִם שָׁמַע בַּלַיְלָה וְנָהַג מִקְצָת אֲבֵלוּת בַּלַיְלָה שָׁעָה אַחַת, עוֹלֶה לוֹ; וַאֲפִלוּ שָׁמַע עַל אָבִיו וְאִמּוֹ. וְהָנֵי מִלֵי לְעִנְיַן גְזֵרַת שִׁבְעָה, אֲבָל לְעִנְיַן גְזֵרַת שְׁלֹשִׁים, נוֹהֵג עַל אָבִיו וְאִמּוֹ בְּתִסְפֹּרֶת עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו, וּבְגִהוּץ עַד שֶׁיַּגִיעַ הָרֶגֶל וְיִגְעֲרוּ בּוֹ, וְכֵן בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם וְלִכָּנֵס לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה; וּמוֹנֶה מִיּוֹם מִיתָה וְלֹא מִיּוֹם שְׁמוּעָה. לְפִיכָךְ אִם בָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה עַל אָבִיו וְאִמּוֹ לְאַחַר י''ב חֹדֶשׁ, אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָא יוֹם אֶחָד אַף בִּגְזֵרַת ל'.

הַשּׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה, אֵין צָרִיךְ לִנְהֹג כָּל דִּין אֲבֵלוּת, אֶלָא דַּיּוֹ בַּחֲלִיצַת מִנְעָל, וְאֵין צָרִיךְ לֹא עֲטִיפָה וְלֹא כְּפִיַּת הַמִּטָּה, וּמֻתָּר בִּמְלָאכָה, רְחִיצָה וְסִיכָה וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּבְתַלְמוּד תּוֹרָה, וְאִם אֵין לוֹ מִנְעָלִים בְּרַגְלָיו צָרִיךְ שֶׁיִּכְפֶה מִטָּתוֹ אוֹ יַעֲטֹף רֹאשׁוֹ, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכָּר בּוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מִשּׁוּם אֲבֵלוּת; וְאִם הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אוֹ בִּמְלָאכָה, אוֹ שֶׁהָיָה רוֹחֵץ וְסָךְ, וּבָאָה לוֹ שְׁמוּעָה, מַפְסִיק שָׁעָה אַחַת מִשּׁוּם אֲבֵלוּת, וְחוֹזֵר לְמַה שֶּׁבְּיָדוֹ, אֲבָל אִם הָיָה לָבוּשׁ תְּפִלִין, אֵינוֹ צָרִיךְ לְחָלְצָן, וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי אֲבֵלוּת בְּהֶפְסֵק זֶה, וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכָּר שֶׁעוֹשֶׂה מִשּׁוּם אֲבֵלוּת, כְּגוֹן חֲלִיצַת מִנְעָל אוֹ כְּפִיַּת הַמִּטָּה וַעֲטִיפָה; וּמִיהוּ בְּחָדָא סָגֵי.

אֵין מַבְרִין עַל שְׁמוּעָה רְחוֹקָה.

אֵין קוֹרְעִין עַל שְׁמוּעָה רְחוֹקָה; וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, קוֹרֵעַ לְעוֹלָם. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ לִקְרֹעַ, אָסוּר לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִקְרֹעַ (אוֹר זָרוּעַ).

הַשּׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה בְּשַׁבָּת אוֹ בָּרֶגֶל, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְרֶגֶל נַעֲשֵׂית רְחוֹקָה, אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָא יוֹם אֶחָד, וּבְשַׁבָּת וְרֶגֶל אָסוּר בִּדְבָרִים שֶׁל צִנְעָא.

הַשּׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה בְּשַׁבָּת אוֹ בָּרֶגֶל, אֵינוֹ נוֹהֵג אֲפִלוּ דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְרֶגֶל נוֹהֵג שָׁעָה אַחַת, וְדַיּוֹ.

הַשּׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּשַׁבָּת הַשַּׁבָּת עוֹלָה לוֹ לְיוֹם אֶחָד, וּלְמָחָר קוֹרֵעַ, וַהֲוָה לֵיהּ יוֹם שִׁשִּׁי שְׁבִיעִי לַאֲבֵלוּת.

עֲשָׂרָה יָמִים אַחַר חַג הַסֻכּוֹת שָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּעֶרֶב הֶחָג, אַף עַל פִּי שֶׁאִם נִמְנֶה שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הֶחָג ז' וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג וְיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת כ''א, וַעֲשָׂרָה יָמִים אֲחֵרִים הֲרֵי ל''א, אֵין לָזֶה דִּין שְׁמוּעָה רְחוֹקָה, אֶלָא דִּין שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, שֶׁאֵין הָרֶגֶל עוֹלֶה לְמִי שֶׁלֹּא נָהַג אֲבֵלוּת קֹדֶם לוֹ כְּלָל; וְכָל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁמֵּת לוֹ מֵת (ר' יְרוּחָם בְּשֵׁם בַּעַל הַמָּאוֹר וְכ''ד הָרַמְבַּ''ן).

שָׁמַע שְׁתֵּי שְׁמוּעוֹת רְחוֹקוֹת בְּיוֹם אֶחָד, אֵינוֹ נוֹהֵג עֲלֵיהֶן אֶלָא יוֹם אֶחָד. הָיוּ קְרוֹבוֹת, אוֹ שֶׁמֵּתוּ לוֹ שְׁנֵי מֵתִים כְּאֶחָד, מוֹנֶה לִשְׁתֵּיהֶם כְּאֶחָד שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים. שָׁמַע לְזֶה הַיּוֹם וְלָזֶה לְמָחָר, מוֹנֶה לַשֵּׁנִי מִיּוֹם שְׁמוּעָה, שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים.

שָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּשַׁבָּת עֶרֶב הָרֶגֶל, כֵּיוָן דִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא נוֹהֵג, עוֹלֶה לוֹ אוֹתוֹ שַׁבָּת לִמִנְיַן שִׁבְעָה.

מִי שֶׁהִתְפַּלֵל כְּבַר עַרְבִית וַעֲדַיִן יוֹם הוּא, וְשָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, מוֹנֶה מִיּוֹם מָחָר, וְאוֹתוֹ יוֹם אֵינוֹ עוֹלֶה לוֹ.

מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת וְלא נוֹדַע לוֹ, אֵינוֹ חוֹבָה שֶׁיֹאמְרוּ לוֹ; וַאֲפִלוּ בְּאָבִיו וְאִמּוֹ; וְעַל זֶה נֶאֱמַר: מוֹצִיא דִּבָּה הוּא כְּסִיל (מִשְׁלֵי י, יח) וּמֻתָּר לְהַזְמִינוֹ לִסְעֻדַּת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין וְכָל שִׂמְחָה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. מִיהוּ אִם שׁוֹאֵל עָלָיו, אֵין לוֹ לְשַׁקֵר וְלוֹמַר: חַי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק (שְׁמוֹת כג, ז). הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם בְּבָנִים זְכָרִים, נָהֲגוּ לְהוֹדִיעַ, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ קַדִּישׁ; אֲבָל בְּבָנוֹת, אֵין מִנְהָג כְּלָל לְהוֹדִיעָם (מהרי''ו סי' י''ג). מִצְוָה לְהִתְעַנּוֹת יוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם הר''מ וְעוֹד פּוֹסְקִים), וּמִתְעַנִּין יוֹם הַמִּיתָה וְלֹא יוֹם הַקְּבוּרָה (מהרי''ו סִימָן קכ''א ומהרא''י סִימָן רצ''ו וְהָאַחֲרוֹנִים), אִם לֹא מִי שֶׁהָיָה אֵצֶל הַקְּבוּרָה וְלֹא אֵצֶל הַמִּיתָה. (בְּקַבָּלָה מִפִּי זָקֵן מֻפְלָג מַהֲרַ''ם לַנְדֹּא) ; וְאִם אֵרַע יוֹם זֶה בְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן, אֵין מִתְעַנִּין כְּלָל. וְאִם מֵתוּ בַּאֲדָר וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, הָעִקָּר לְהִתְעַנּוֹת בָּאֲדָר הָרִאשׁוֹן (ת''ה סִימָן רצ''ד ומהר''י מִינְ ץ), אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִין, כָּךְ הוּא עִקָּר. וְאִם מֵתוּ בִּשְׁנַת הָעִבּוּר בָּאֲדָר הַשֵּׁנִי, מִתְעַנֶּה גַּם כֵּן בְּעִבּוּר בָּאֲדָר הַשֵּׁנִי (ג''ז שָׁם). וְעַיֵּן בְּאֹרַח חַיִּים סִימָן תקס''ח סָעִיף ז'. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שצ''א שֶׁאֵין לֶאֱכֹל בִּסְעֻדָּה בְּלֵיל יוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָב וָאֵם. וְאִם חָל תַּעֲנִית זֶה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, דִּינוֹ כִּשְׁאָר תַּעֲנִית. וְעַיֵּן בא''ח סִימָן רמ''ט. מִיהוּ אִם בְּפַעַם רִאשׁוֹן הִשְׁלִים, יִנְהֹג כֵּן כָּל יָמָיו.

Siman 403

דיני המלקט עצמות. ובו י' סעיפים:

הַמְלַקֵט עַצְמוֹת אָבִיו, אוֹ שֶׁל שְׁאָר קְרוֹבִים שֶׁמִּתְאַבְּלִים עֲלֵיהֶם, מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם כֻּלוֹ, בְּכָל הַדְּבָרִים הַנּוֹהֲגִים בְּאָבֵל, בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה וַעֲטִיפַת הָרֹאשׁ וּנְעִילַת הַסַנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּרְחִיצָה וְסִיכָה; וְלָעֶרֶב אֵין מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם, אֲפִלוּ צְרוּרִים לוֹ בִּסְדִינוֹ. הָיָה עוֹמֵד וּמְלַקֵט, וְחָשְׁכָה לוֹ, מֻתָּר בַּיּוֹם שֶׁלְאַחֲרָיו. לְפִיכָךְ אֵין מְלַקְטִין אוֹתָם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְצָא שֶׁלֹּא הִתְאַבֵּל עַל לִקוּט עַצְמוֹת אָבִיו. וְאֵין אֲנִינוּת בְּלִקּוּט עֲצָמוֹת, רַק חָל עָלָיו אֲבֵלוּת מִיָּד (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא''שׁ).

כָּל שֶׁקוֹרֵעַ עָלָיו בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, קוֹרֵעַ עָלָיו בִּשְׁעַת לִקוּט עֲצָמוֹת. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מִתְאַחֶה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, אֵינוֹ מִתְאַחֶה בִּשְׁעַת לִקוּט עֲצָמוֹת.

עֲצָמוֹת, אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה, אֲבָל אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם תַּנְחוּמִין לְעַצְמָם. וְאֵין מַבְרִין עֲלֵיהֶם בְּחֶבֶר עִיר, אֲבָל מַבְרִין עֲלֵיהֶם בְּבֵיתוֹ. וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם קִינָה וּנְהִי, אֲבָל אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם קִלוּסִין. דְּהַיְנוּ שִׁבְחוֹ שֶׁל מֵת, וּמְשַׁבְּחִין לְהקב''ה שֶׁמֵּמִית וּמְחַיֶּה (בַּטּוּר תִּמְצָא מְבֹאָר).

אֵין מְלַקְטִין עַצְמוֹת אָבִיו בַּמּוֹעֵד, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַצְמוֹת שְׁאָר קְרוֹבִים.

שָׁמַע שֶׁהַיּוֹם לִקְטוּ עַצְמוֹת אֶחָד מִקְרוֹבָיו שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם, מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם. אֲבָל שָׁמַע שֶׁנִּלְקְטוּ אֶתְמוֹל, אֵין מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם (טוּר בְּשֵׁם הַיְּרוּשַׁלְמִי).

אֵין מְפָרְקִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְלֹא מַפְסִיקִין אֶת הַגִידִים.

לִקוּט עֲצָמוֹת אֵינוֹ אֶלָא מִשֶּׁיִּכְלֶה הַבָּשָׂר; כָּלָה הַבָּשָׂר, אֵין הַצּוּרָה נִכֶּרֶת בָּעֲצָמוֹת, לְפִיכָךְ יָכוֹל לְלַקֵט בְּיָדוֹ עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ; וְאַף עַל פִּי כֵן נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁלֹּא יִלְקְטֵם הוּא עַצְמוֹ, מֵהַהִיא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק דִּבְסָמוּךְ.

מְלַקֵט אָדָם עַצְמוֹת שְׁנֵי מֵתִים כְּאֶחָד בְּרֹאשׁ אֲפַרְסְקָל מִכָּאן, וּבְרֹאשׁ אֲפַרְסְקָל מִכָּאן, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. ר''א אוֹמֵר: סוֹף אֲפַרְסְקָל לְהִתְעַכֵּל, וְסוֹף עֲצָמוֹת לְהִתְעַכֵּל, וְנִמְצְאוּ עַצְמוֹת שְׁנֵי מֵתִים מִתְעָרְבִים, אֶלָא מְלַקְטִין וְנוֹתְנִין כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ בְּאָרוֹן שֶׁל אֲרָזִים. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק: כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: מִתְּחִלָה קִבְרוּנִי בְּבִקְעָה, וּלְבַסוֹף לְקֹט עַצְמוֹתַי וּתְנֵם בָּאֲרָזִים, וְאַל תִּלְקְטֵם אַתָּה בְּיָדְךָ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּזוּיוֹת עָלֶיךָ.

הַמְלַקֵט עֲצָמוֹת, וְהַמְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת, וְהַמּוֹלִיךְ אוֹתָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, פָּטוּר מִקְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְּפִלָה וּמֵהַתְּפִלִין, וּמִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, לֹא שְׁנָא עַצְמוֹת קְרוֹבִים לֹא שְׁנָא עַצְמוֹת רְחוֹקִים, בֵּין אִם הוּא בִּסְפִינָה אוֹ בַּדֶּרֶךְ, וַאֲפִלוּ אִם הֵם מְלַקְטִים רַבִּים. וְאִם רָצָה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, לֹא יַחְמִיר, מִפְּנֵי כְּבוֹד עֲצָמוֹת.

הַמּוֹלִיךְ עֲצָמוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲרֵי זֶה לֹא יִתְּנֵם בְּשַׂק אוֹ בְּדִסְקִיָּא וְיַנִּיחֵם עַל הַחֲמוֹר וְיִרְכַּב עֲלֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן; אֲבָל אִם מַפְשִׁילוֹ לַאֲחוֹרָיו עַל הַחֲמוֹר, שַׁפִּיר דָּמֵי. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַגַנָּבִים וְהַלִסְטִים, מֻתָּר. הַגָּה: וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ דְּבָרִים שֶׁל מִיתָה; דְּיִסְפַּד, יִסְפְּדוּנֵהּ; דְּיִקְבַּר, יִקְבְּרוּנֵהּ; דְּיִטְעֹן, יַטְעִינֵהּ; דְּיִדַּל, יַדְלוּנֵהּ; וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לַצַּדִּיקִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר ג' כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאָכִים נוֹתְנִים לוֹ שָׁלוֹם. (הַכֹּל בַּטּוּר וְהָרֹא''שׁ וְכָל בּוֹ) (וְאוֹמְרִים יָבֹא שָׁלוֹם כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ). בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים. (יְשַׁעְיָה כה, ח').

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.